מונח זה זכה להתייחסות רחבה בשיח הסוציולוגי של שלהי המאה ה- 20. סוציולוגים רבים, בהם בורדייה, קולמן ופטנם, ראו ביחסים הבין אישיים את הדבק החברתי, את הגורם המבנה את הקבוצה ואחראי ליציבותה. הקשרים יוצרים מחויבות, אמון וציפיות בקבוצה. המרקם החברתי שנוצר מכונן ערוצי תקשורת ונורמות חברתיות, ומגדיר סנקציות – למי שחורג מהן. ההון החברתי מעצים את הפרט ומקנה לו הזדמנויות, בין אם הוא לוקח חלק בקשרים החברתיים ובין אם לא.
ממדים של הון חברתי
ממד מבני - מתייחס להיררכיה בתוך הקבוצה ולרשת הקשרים בין אנשים - יש חשיבות למיקום החברתי בקבוצה וכן לאנשים איתם הוא מתקשר ולטיב היחסים בניהם.
ממד היחסים - נוגע בטיב הקשרים הנוצרים, ביחסים הבין אישיים שנוצרים - יחסי אמון, חברות, סולידריות, מחויבות ועוד.
ממד קוגניטיבי - מתייחס להיבט התקשורתי בתוך הקבוצה - יצירת שיח חברתי, שפה, נורמות ויעדים משותפים.
ממדים אלה יסייעו לנו להבין את משמעותו של ההון החברתי לפרוייקט ניהול הידע בארגון.
ההון החברתי – מרכיב חשוב בהשרשת ניהול הידע בארגון
בשיח האקדמי ניתן מקום נכבד מאוד לחקר ארגונים, יחסי הכוחות בתוכם וההתנהלות הארגונית. ארגונים הם רשתות חברתיות מסועפות, הכוללות בתוכם מגוון רשתות משנה. תהליכים בניהול ידע שמטרתם להביא לשיתוף בידע, ללמידה ארגונית ולשימוש חזר בידע קיים, נסמכים במידה רבה על ההון החברתי המאפיין רשתות אלה: עוד בשלב של אפיון פתרון לניהול ידע אנו בוחנים את המבנה הארגון כדי לזהות כוחות משמעותיים להובלת התהליך ולהובלת השינוי; אנו מתמקדים בממד הקוגניטיבי של ההון כדי לזהות את ערוצי התקשורת המקובלים, כדי ללמוד את תהליכי זרימת המידע וכדי לזהות מומחים; ממד היחסים מקדם אותנו להצלחה כי הוא מבטיח את שיתוף הפעולה של העובדים - הנכונות לתרום ידע ולשתף ידע כדי להבטיח הצלחה של עמיתים, מתוך מחויבות אישית ומתוך מחויבות לערכי הארגון.
קהילת ידע – מקרה מובהק הנסמך על הון חברתי
דוגמה בולטת למקומו של ההון החברתי בניהול ידע היא קהילת הידע. קהילה, קבוצה בעלת עניין או אינטרס משותף, הנפגשת באופן וירטואלי ופרונטלי, כדי לדון בעניין משותף, ללמוד מניסיונם של אחרים ולקדם את האינטרס – האישי (קבלת מידע, התמקצעות) או הארגוני (הגברת הכנסות, ירידה באחוז הליקויים).
בממד המבני, קהילה יכולה לתמוך במבנה הפורמאלי של הארגון, למשל, נציגי מוקד שירות המשתייכים ליחידה ארגונית אחת, או להישען על מבנה מטריציוני – כל יועצי ההשקעות בבנק; כל טכנאי השירות מיחידות שונות בארגון. בקהילה בה נשענים על ידע של מומחים, מומחי הקהילה הטבעיים יהיו הגורמים האמונים על הידע בארגון. לעומת זאת, בקהילת עמיתים, בה כולם שווים, אנו נסמכים על ממד היחסים. מבחינה זו, יכולתה של הקהילה לשרוד לאורך זמן תלויה ברצונם הטוב של חבריה להשתתף ולתרום מזמנם וממרצם. עם זאת, עובדים עסוקים בארגון יטרחו לקחת חלק רק אם יזהו שהקהילה תורמת להצלחתם; שהיא מייעלת את תהליכי העבודה שלהם ומייצרת להם פתרונות. חשוב לזכור שהעניין המשותף וצורכי הידע המשותפים הם הסיבה לקיומה של הקהילה. השפה המשותפת והבנת הצרכים הם הכלים שמנחים אותה. אלו כולם היבטים קוגנטיביים.
עובדים בארגון לא יהססו לשאול שאלות בפורום מקצועי - וירטואלי או פרונטלי - רק אם ידעו שיש ליגיטמיות לשאול, שמותר לא לדעת ושלכל שאלה תינתן תשובה עניינית, לא פוגעת ולא נוזפת. ממד היחסים הוא זה שאחראי ליצירת האמון. הממד הקוגניטיבי אחראי לשמירה על הנורמות החברתיות, על גבולות המותר והאסור, והוא גם האחראי להגדרת סנקציות לחורגים מהם – למשל, מחיקת הודעות פוגעות (פעולה המתקיימת בממד המבני - על ידי מנהל הקהילה) או לחץ חברתי לתקן או לשנות ניסוח שאינו תואם לסטנדרטים שהוגדרו ואינו מקדם את המטרה המשותפת.
הידע הארגוני הוא משאב. בדיוק כמו האמצעים הכלכליים של הארגון, חברי הארגון או התרבות הארגונית. להון החברתי על ממדיו השונים השפעה מכרעת על הצלחתו של פרוייקט ניהול הידע בארגון ושל קהילות ידע בפרט. לימוד מעמיק של מאפייני ההון החברתי בארגון ושל הרשתות החברתיות בו יסייעו לנו לקדם את הפרוייקט ואת תהליכי ניהול השינוי המלווים אותו.