במקביל להתפתחותו של עולם ניהול הידע מתפתח עולם הלמידה מרחוק. לקורא מן הצד, המעיין במאמרים השיווקיים העוסקים בלמידה מרחוק, כמו גם למבקר בתערוכות, נוצר הרושם, כי ניהול ידע, הנו עוד נדבך בעולם הלמידה מרחוק. אנשי הלמידה מרחוק, מנסים לטעון גם לכתר זה.
להלן מספר היבטים להבדלים בין השניים:
· המטרות:
מטרותיהן העיקריות של למידה מרחוק, הנן:
א) חסכון כספי, הנובע מההשקעה החד-פעמית בהכנת ההדרכה וניצולה החוזר ונשנה ומהקטנת עלויות הנסיעה / שהיה;
ב) אפשרות לביצוע הלימוד כאשר נדרש.
מטרותיהן העיקריות של ניהול הידע, לעומת זאת, הנן:
א) סיוע תפעולי שוטף הנובע משימוש חוזר בידע על ציר הזמן ושימוש מרובה בו ע"י אנשים שונים.
ב) אמצעי לצמיחה עתידית.
השוני במטרות רב, ומכתיב על כן, אמצעים ודגשים שונים למימוש.
· חלוקת תפקידים:
חלוקת התפקידים בלמידה מרחוק מוגדרת היטב. המורה (או הארגון) מלמדים, והתלמיד (או העובד) לומדים. בניהול ידע, ההפך הוא הנכון. אין מוקד יחיד לידע. שיתוף הידע הנו מכלל העובדים המומחים, אך גם מעובדים התורמים ולו רק "טיפ" בודד. כל מי שמלמד, מועמד גם ללמידה.
· "הקבוצה":
למידה מרחוק מתרכזת ביכולתו של האינדיבידואל להגיע לידע, ללא תלות בקבוצה. ניהול ידע אמנם דוגל באמצעים ממוחשבים המסייעים לניהול ידע, אך כולל תמיד היבטים של שיתוף האנשים, גם באופן אמיתי (ולא רק וירטואלי). ניהול ידע הוא "Social Phenomenon".
· מאגר התכנים:
למידה מרחוק מתבססת על חומרים אותם מכינים ב"מאמץ מרוכז", והם עוברים תהליך של עיבוד, סינון ואישור. ניהול ידע מקדש את המסמכים השוטפים. אלו המתעדכנים מידי יום, אינם דורשים אישור וסינון, אלא מייצגים את תוכן מחשבתו השוטפת של זה שיצרם- העובד בעת פעולתו. בלמידה מרחוק התכנים מייצגים אמת נכונה לתאריך הכנתם, בניהול ידע, התכנים הנם המאגר החי.
נתנו פה מספר היבטים טכניים, אך די קל להבחין, שמדובר בשני נושאים שונים, בעלי חפיפה חלקית אך קטנה. מה כן מומלץ? לנצל את כל תוצרי הלמידה מרחוק למאגר ניהול הידע, ולבנות את תשתית הלמידה מרחוק על סמך תוצרים שכבר נשמרו במאגרי הידע. גם זו שיטה ל- Re-Use.