ניהול ידע עוסק בשני נושאים משלימים:
· EXPLOITION- מיצוי הידע הקיים ושיתופו בארגון.
· EXPLORATION- פיתוח ידע ארגוני חדש.
(אגב- מעניין לקרוא את תובנותיהם של נונקה וטקוצ'י בספרם המשותף The Knowledge Creating Company על מיצוי ופיתוח ככלים לניהול הידע).
פיתוח הידע החדש, יכול לנבוע ישירות משיתוף הידע הארגוני (בבחינת 1+1=3), אך יכול לנבוע מ-שלושה ערוצי פעילות נוספים:
· טיפוח מומחים
· הפקת לקחים
· חדשנות
רובנו מקשרים חדשנות עם כיף. לא כך הוא הדבר. חדשנות היא שילוב של הרבה סדר בתוך אי הסדר; חדשנות היא שילוב של עבודה סדורה לפי הכללים יחד עם עבודה עוקפת כללים; חדשנות צריך ללמוד, לבנות ולנהל; לא ניתן לחכות שתגיע. לנו כמנהלי ידע יש תפקיד:
1. ללמוד ולהבין את המתודות
2. להיות שותפים במקומות בהם כבר מתנהלת חדשנות
3. ולהוביל את הארגון במקום בו יש חסר
הנחת יסוד בפעילות חדשנות נכונה לפי תפיסת ROM:
א. לייצר כלים לחדשנות מתמדת, ולא רק לחדשנות חד פעמית, יצירתית ככל שתהיה.
ב. חדשנות הנה תהליך מתפתח, הדרגתי. יש להבין זאת, ולצפות לתוצאות בהתאם.
ג. לא נכון לחדש בכל הממדים. מומלץ לשלב עוגנים, ולחדש בממד אחד בו זמנית (ראה מאמר על ערוצי המי-מה-איך בגיליון 2 know, מרץ 2004).
ד. ככל שהסיכוי גדל, גדל גם הסיכון (לא הצלחה). חייבת להיות מוכנות מקדמת של הארגון לכך.
ערוצים המוצעים לפעילות חדשנות מתמדת בארגון:
· ערוץ יוזמה: צוות חדשנות שמטרתו להניב רעיונות למוצרים/שירותים חדשים.
· ערוץ היענות: ערוץ שמטרתו לאפשר לרעיונות הצצים מהשטח להיבחן ולהיקלט כפתרונות חדשניים.
בצד שני ערוצים אלו יש להבטיח:
א. קיומו של תקציב המאפשר פיתוחם של רעיונות חדשניים, שכן אלו אינם על פי רוב חלק מתוכנית העבודה השוטפת.
ב. קיומה של פתיחות ארגונית, ובעיקר ניהולית לחשיבה מחוץ למסגרת. התבטא יפה מנהל בכיר ב- 3, החברה המיישמת, אולי יותר מכל חברה אחרת בעולם, את ערוץ ההיענות. "אחת התכונות החשובות ביותר של מנהלים אצלנו", כך אמר, "היא לדעת לנשוך את הלשון" (כאשר עובד מנסה לפתח רעיון שנראה לנו מיותר/לא מוצלח). חובת ההוכחה היא על מנהל המבקש לבטל פעילות חדשנות, ולא על עובד המקיים אותה. והוכחת ההפרכה, אינה פשוטה כלל ועיקר, מה שמעודד מאד את קיומו של הערוץ.
ג. מוכנות לכישלונות. כפי שכבר נאמר לעיל- ככל שהסיכוי גדל, גדל גם הסיכון. לעיתים יקח יותר זמן משציפינו, לעיתים יותר כסף, לעיתים- נסיים בלא כלום. אם ארגון אינו בשל לכך- אל ייכנס להרפתקת החדשנות מלכתחילה. לכן, הסבלנות והסובלנות הנם תשתית מרכזית עליה נשענת התמיכה הארגונית לפעילות.
המפתח ליצירת הרעיונות היזומים החדשים, הנו בחשיבה ההמצאתית. זו מורכבת מ:
א. פיתוח הדמיון.
ב. מאוסף תכסיסים המסייעים לכולנו, בכל רמת דמיון קיימת, לנצל את הדמיון לטובת פיתוח הרעיונות.
כחברת ניהול ידע שמה ROM דגש על לימוד התכסיסים האלו, אך גם פיתוח דמיון הנו ערוץ מקביל אותו ראוי לפתח באופן הדרגתי. במאמרים עתידיים נסרוק חלק מתכסיסים אלו.
באחד הגיליונות הקרובים נסקור גם את ספרם המפורסם של נונקה וטאקאוצ'ו – The Knowledge Creating Company, המתמודדת עם מה שלא תואר להלן, הלא הוא השלב הבא: איך לוקחים את הרעיון המוצלח והופכים אותו למוצר/שירות מצליח?
התאזרו בסבלנות, או לחילופין, קראו את הספר. מומלץ!