איך מחברים יחדיו תועלת בריאותית, שיתוף בידע וחשיבה יצירתית באמצעות שינוי קטן?
קרוב לוודאי שכל אחד מאתנו חווה לפחות פעם אחת בחייו השתתפות בפורום, סדנא, קבוצה למידה/חשיבה.
גם במסגרת פעילויות של ניהול ידע מתקיימים מפגשים שונים כגון סדנאות למומחי תוכן, למידת עמיתים, מפגש חברי קהילה, קבוצות מיקוד של משתמשים או קב' חשיבה שמטרתם, בין השאר, הן: שיתוף בידע, יצירת ידע חדש, סיעור מוחות, גיבוש חברתי / קבוצתי, למידה ארגונית ועוד.
אולם האם יצא לכם לעמוד רגע מהצד ולהסתכל מה קורה בפועל במפגשים כאלו? או במילים אחרות, האם מוכרות לכם הסיטואציות הבאות:
§ אנשים מתיישבים לרוב ליד מי שהם מכירים ונשארים לשבת באותו הסדר במשך כל היום כולו.
§ לעיתים כל המשתתפים מכירים זה את זה אולם לעיתים כל משתתף מכיר רק חלק מהאנשים.
§ רוב המשתתפים יושבים באותו צד של החדר ובאותה התנוחה לאורך כל המפגש.
§ לעיתים, בעיקר כשהמפגש מורכב מהרצאה פרונטאלית ללא השתתפות פעילה של המשתתפים, ניתן לראות כמה שמנקרים כי קשה להחזיק מעמד.
§ מתקיים דיון וכל אחד מבוצר בעמדתו ובהלך המחשבתי אותו הוא מכיר.
בצורה כזו נמנע מאיתנו להשיג את המטרות באופן מלא. אז מהן האפשרויות העומדות בפנינו?
להשאיר את אופי וצורת המפגשים כמות שהם כיום?
או לעשות שינוי קטן במפגשים:
לבקש מהנוכחים שאחרי ההפסקה יחזרו לשבת במקומות שונים מאלו שישבו קודם לכן (רצוי להדגיש לא לזוז בכיסא אחד אלא ממש לצד אחר של החדר). מדוע?
שינוי מיקום הישיבה יתרום למעשה במספר היבטים:
§ תועלת בריאותית- צפייה על הלוח / המרצה במשך שעות ארוכות באותו צד ובאותה תנוחה גורמת לקיבוע של הצוואר ומאמץ מיותר. מבחינה פיזיותרפיסטית יש חשיבות לשינוי התנוחה מדי פעם.
§ שיתוף בידע- כשיושבים ליד אדם אחד קבוע, משתפים עימו ידע בין לבין. שינוי מיקום הישיבה גורם לשיתוף ידע עם יותר אנשים ובכמה כיוונים.
§ גיבוש חברתי- בדרך כלל אנו נוטים לשבת ליד מי שאנו מכירים. אולם, בעיקר במפגשים של מומחי תוכן ומפגשים בהם אנו רוצים להבנות קבוצה, שינוי במיקום הישיבה תוך ישיבה כל פעם ליד מישהו אחר תורם ליצירת הכרויות חדשות.
§ חשיבה יצירתית- שינוי מיקום הישיבה מצד אחד לצד אחר, גורם לשינוי באוריינטציה ובכך תורם להסתכלות מכיוון שונה על הדברים. מפתח את הפתיחות והיכולת לצאת מהמסגרת ולחשוב קצת אחרת.
זה קל, זה פשוט וזה עובד – נסו ותיווכחו!