את ההבדל בין פריטי ידע ב-pull ו-push רובנו מכירים:
עיקרון ה- push וה- pull קיים כבר זמן רב ונעשה בו שימוש במדיות רבות. עכשיו נשאלת השאלה:
מה זה פשפוש (פשpush)?!?!
אין צורך להתחיל להתגרד, לא מדובר בחיה טורדנית שבד"כ מוצאים על בעלי פרווה לא נקיים. גם אין צורך להיות רגשניים, לא מדובר במילת חיבה בין אוהבים...
בניגוד למה שחושבים, PUSH ו – PULL הם לא שחור/לבן אלא רצף עם אפשרויות ביניים. אם נרצה, נוכל לשים את שני העקרונות הללו כמייצגים שני קצוות של ציר - פשפוש יהיה עיקרון קרוב יותר ל- push אך עדין יותר.
במצב פשפוש, עדיין על המשתמש למשוך את המידע/ידע ע"י פעולה אקטיבית, אך הוא מוצע לו בצורה נגישה ביותר, כמעט מתחת לאף, והפעולה הנדרשת ממנו היא מינימאלית. לדוגמא: הודעת ALERT המודיעה שיש ידע חדש ועלינו "ללכת" ולמשוך אותו, זה סוג של פשפוש; הודעה/ידיעה המתקבלת ב- push אך רק ברמת התקציר. להעמקה, עלינו לבצע פעולה אקטיבית, זה סוג של פשפוש; כשאנחנו עוברים בדף אינטרנט עם העכבר על כותרת ונפתח לנו מידע ב Mouse over (המידע נפתח כי "נגענו" עם העכבר בכותרת) , זה סוג של פשפוש; כשרשימת המועדפים שלנו היא מוחצנת ונמצאת במקום בולט (ולא מתחבאת בעצמה מאחורי כפתור...) זה סוג של פשפוש, שנמשיך...? כל הדוגמאות הנ"ל הן סוג מעודן של עקרון ה-push, ממש פשפוש...
למה פשפוש הוא טוב? (חוץ מזה שכיף להגיד את המילה?) כי זה עקרון נפלא לייצר נגישות גבוהה ומהירה למידע וידע חשובים ועדיין לחסוך מקום (נדל"ן) על המסך. בנוסף, הוא מאפשר למשתמש לראות את עיקרי המידע ולהחליט בעצמו במה להעמיק. בזכות עיקרון זה, ניתן לוודא שעיקר המידע הוא יותר מרק כותרת, הוא תוכן ענייני ומקיף יותר. ולבסוף, עיקרון זה הוא דרך להבטיח שאנו נשתמש ב- push רק בדברים חשובים ודחופים באמת, באמצעותו אנו נמנעים מקריאת "זאב זאב" בכל פעם שרואים הודעה ב push -.
מה החיסרון של פשפוש? (חוץ מזה שזו מילה מצחיקה?) עדיין יש תלות במשתמש שיבצע פעולה אקטיבית כדי להגיע למידע.
תפשפשו בזה....