אפיון פונקציונאלי של קהילה- לאן ניתן להגיע? מבנה מטריציוני בשירות הקהילה
מאת: נעמה (סיון) הלוי , ROM Knowledgeware

כשאנו בונים קהילה אנו משתמשים במשאבי הארגון ומכוונים לקדם את יעדיו. לטובת זאת אנו נערכים מהיום הראשון להבטיח שהכלי בראש ובראשונה יבנה "בראש" של משתמש הקצה (חבר הקהילה) ו"ידבר" בשפתו בהתאם לצרכים ולפערי הידע בשטח.

האתגר שלנו, אם כך, הנו לספק למשתמש בצורה הנוחה והאינטואיטיבית ביותר נגישות לכל המידע הדרוש לו כדי לבצע את משימתו בזמן, ולהפוך את הידע לפעולה (Turn knowledge into action).

בהקשר זה חשוב לזכור, למשתמש הקצה לא חשוב מהו הפורמט שבו מוצג הידע; הרבה יותר חשוב לו שהידע ירוכז במקום, בזמן ובהקשר המתאימים ובמינימום מאמץ.

בקהילה עומדים לרשותנו מס' כלי שיתוף התומכים באתגר זה: יומן קהילה, מאגר מסמכים, שאלות ותשובות נפוצות, פורומים, קישור למערכות ולאתרים, מאגר תובנות וכו'.

בגישה המסורתית ניתן לחלק את כל אלו לשני צירים עיקריים:

ציר ראשון: נושאי תוכן- אם ניקח לדוגמא את קהילת יועצי ההשקעות בבנק נוכל בוודאי להניח כי נושאי התוכן יהיו: מניות, אגרות חוב, מט"ח. ובקהילת בטיחות; כיבוי אש, עזרה ראשונה וכד'

ציר שני- ציר פורמט הידע; פורום, שאלות ותשובות נפוצות, קישורים וכו'.

בואו נבחן כיצד ניתן לסדר את שני הצירים הללו וכיצד הדבר משפיע על משתמש הקצה. להלן שימוש של שני חברים בקהילות שונות שבנויות קצת אחרת:

החבר הראשון (ידעוני): רוצה להתעדכן בתחום אגרות החוב הממשלתיות בעקבות התלבטות שעלתה מול לקוח שלו במהלך יום עבודתו. לצורך כך הוא נכנס לפורמט "מסמכים" ובודק מהם המסמכים שנכתבו בנושא, לאחר מכן הוא מחפש בשאלות והתשובות הנפוצות האם קיים פריט ידע העוסק בנושא וכך הוא עושה גם בפורום. מכיוון שטרם מצא תשובה מלאה להתלבטות שלו הוא עושה שימוש בחיפוש ומוצא כי קיים גם קישור לאתר רלוונטי ומשם הוא מחפש את מבוקשו.

החבר השני (גדעוני): ניגש לתת התפריט הנקרא "אגרות חוב" שם מרוכז עבורו כל הידע הקיים בתחום בכל הפורמטים הקיימים, הוא קורא את כל הדיונים שעסקו בתחום וקורא את השאלות והתשובות הנפוצות העוסקות בנושא. לדאבונו הוא רואה שטרם נוסחה שאלה ותשובה הדנה בהתלבטות שלו ושולח על כך משוב למומחה התוכן הרלוונטי מאותו הדף בפורטל. הוא מביט בכל הקישורים הקיימים ובמסמכים שרוכזו שם וכמובן בתובנות הרלוונטיות שהופקו עד לזמן זה ע"י כל חברי הקהילה. ע"מ להתעדכן בימי "האקס" של אגרת חוב מסוג X הוא מביט בתוצאת השאילתה הרלוונטית מתוך מערכת הבורסה שמוצגת לו כחלונית תוכן באותו הדף. חשוב לציין שאם מתחשק לגדעוני להביט בכלל בפורומים הקיימים או בכל השאלות והתשובות שנוסחו בכל הנושאים יש לו גישה נוחה לעשות גם זאת.

ובכן מי לדעתכם מרוצה יותר?

אם  תשובתכם היא גדעוני, בואו נראה מהם הכלים והתהליכים שנצטרך לבצע ע"מ להקים כזו מטריצה.

שלב ראשון: אפיון נכון של מרכיבי המטריצה:

רשימת נושאי תוכן. חשוב שתהיה ממוקדת, מאופיינת ע"פ צרכים שעלו מן השטח ושמרכיביה יוצרו יחד תמונה מלאה של אותו עולם תוכן.

פורמטים לשיתוף ידע:

כלי שיתוף מסורתיים שהוזכרו לעיל כגון FAQ (שאלות ותשובות נפוצות), פורומים, יומן.

מערכות תומכות החלטה המכילות מידע רלוונטי (למשל מכון התקנים בקהילת הבטיחות, תוכנת דיווח אירועים וכו'.)

שלב שני: עיצוב התפריטים:

 כך שיאפשרו גישה נוחה מכל מקום למידע הנדרש. הגישה צריכה להכיל גם את נושאי התוכן וגם את הפורמטים. מבנה אפשרי למשל, הנו מבנה של ר' שבו הפורמטים והמערכות נמצאות בצד העליון והנושאים כתפריט צידי.

שלב שלישי- הזנה:

בניית מערך אפיון נושאי לכל אחד מהפורמטים הקיימים לשיתוף. להלן כמה דוגמאות.

קישורים: כאשר מזין התוכן יוסיף קישור לרשימת הקישורים, תופיע לו רשימת כל הנושאים והוא יוכל לאפיין לאיזה נושא הקישור הזה שייך) אפשרות לבחירה מרובה).

פורומים: ניתן לפתוח פורומים בכל אחד מן הנושאים הרלוונטיים, כך כאשר חבר קהילה מעוניין לפתוח נושא חדש הוא מראש עושה זאת מהפורום הרלוונטי.

יומן: אולי נשמע מוזר אך גם את האירועים ניתן לאפיין ע"פ נושאים, הרי לא יכול להזיק שהמשתמש יוכל להביט בכל המבדקים שיערכו השבוע כאשר הוא נמצא בדף הבית הנקרא "מבדקים" או לחילופין בכל האירועים בשוק ההון העוסקים באגרות חוב ממשלתיות.

מערכות תומכות החלטה: הגדרת שאילתות מוגדרות מראש לפי הנושאים, למשל כל התקנים הרלוונטיים לנושא "כיבוי אש".

שלב רביעי- צפייה:

הגדרת דרישה טכנולוגית לפיה כל מה שמאופיין כשייך לנושא מסוים יופיע בדף השער של אותו נושא אוטומטית.

שלב חמישי- עדכון ותחזוקה שוטפת:

מומלץ לא לשכוח כשמחליטים להוסיף /להסיר  נושא תוכן חשוב, לעדכן בהתאם גם את רשימת הערכים בכל הפורמטים (אם הכלי אינו מאפשר עדכון אוטומטי של הערכים בהתאם).

הניסיון של חברת רום בבניית אתרים מטריציוניים נשא פרי והמשתמשים הביעו שביעות רצון רבה. בהחלט המלצה כנה.