הפקת לקחים בארגון מיישמת בפועל את הרעיונות המרכזיים בניהול ידע: שימוש חוזר בידע קיים – באמצעות חזרה על הצלחות ומניעת חזרה על כישלונות ויצירת ידע חדש. אולם כידוע הפקת לקחים הנה משימה לא קלה לביצוע אשר עומדים בדרכה קשיים לא מעטים, בעיקרם תרבותיים. יתרה מכך, גם כאשר הצלחנו להתגבר על הקשיים התרבותיים והתחלנו בתהליך של הפקת לקחים על כל שלביו אנו מגלים עצמנו "תקועים" ביישום החלק העיקרי – הסקת המסקנות והפקת הלקחים. על מנת ליישם חלק זה עלינו להיות פתוחים ויצירתיים אולם לעיתים קרובות הנסיבות והסיטואציה בה אנו נמצאים גורמים לנו להרגיש "תקועים" ואנו נתקלים בקשיים. קשיים אלו נובעים מכך שאנו נמצאים בתוך הסיטואציה אותה אנו מתחקרים ומעורבים בה מדי, מכך שאנו מקובעים בדעות ובתהליכי עבודה מסוימים וקשה לנו להתפתח לכיוונים ורעיונות חדשים, ומכך שהראיה שלנו היא לעיתים קרובות סובייקטיבית.
מה אם כן ניתן לעשות כל מנת כן להשיג את המטרה העומדת לעינינו - יצירת ידע חדש? איך למרות הקשיים ניתן להפיק לקחים ולהתגבר על המכשולים?
דרך אחת יכולה להיות ע"י עזרה מבחוץ – הבאת יועצים או אנשים חיצוניים לארגון. יועצים אלו יוכלו לספק לנו רעיונות חדשים וכיווני חשיבה חדשים. מהיותם חיצוניים הם אינם מקובעים בתהליכי העבודה של הנושא הנחקר, הם לא מעורבים רגשית ונקודת מבטם אובייקטיבית יותר. אולם הסתייעות בדרך זו אפשרית בד"כ רק למספר מועט של תחקירים והפקת לקחים שכן לא תמיד ניתן להביא אנשים מבחוץ לצורך התחקיר, הן מכיוון שהעלות הנה גבוהה והן כי לעיתים אנו מתחקרים עניינים רגישים או סודיים.
דרך שנייה יכולה להיות ע"י עזרה מבית – הבאת אנשים מתוך הארגון, כאלו שאינם מעורבים באירוע או בפרויקט הנחקר. דרך זו ישימה יותר מהראשונה כיוון שהיא זולה יותר, מצד אחד העובדים הפנימיים מכירים את הארגון ומצד שני הם אובייקטיביים כי הם לא מעורבים ישירות בנושא הנחקר. אבל גם כאן קיים סיכוי מסוים של קיבעון וחשש מפתיחות יתרה שכן מדובר בעמיתים לעבודה.
דרך שלישית הינה ע"י שימוש באלגוריות – כאשר אנו מתחקרים פרויקט או אירוע מסוים שקרה ואיננו מצליחים להפיק את הלקחים ולהגיע לסיבות הגלויות והסמויות אפשר לנסות להגיע אליהם ע"י יציאה מהמסגרת. יציאה מהעולם והסביבה בה אנו נמצאים למסגרת אחרת, לעולם אחר. ניתן לעשות זאת ע"י שימוש באלגוריה מעולם אחר. קל יותר לצאת מהקיבעון ולחשוב מה היינו עושים בסיטואציה הקיימת מעולם אחר ואח"כ להשליך מכך על העולם שלנו. קל יותר להיות יצירתיים ופתוחים במחשבה.
האלגוריות יכולות להיות מעולם החי, למשל החיים בכוורת דבורים – ניתוח הפעולות של הפועלות ותפקידה של המלכה, דוגמה אחרת מעולם החי יכולה להיות למשל טורף ונטרף ודרך ההתמודדות של כל אחד מהם אם ע"י הסוואה ואם ע"י התאמת מבנה הגוף. ניתן להשליך מחוקי הטבע על החוקים בעולם שלנו.
אלגוריות אחרות יכולות להיות מהעולם הפרטי, למשל ניהול כלכלת הבית – מה אנו עושים כאשר כמות הכסף אינה סופית אבל דרישות הילדים הנן אינסופיות, איך מתמודדים עם הבעיות. ניתן להשליך מכך על הפרויקט תוך הקבלה: הסתכלות הילדים היא אישית לעומת הסתכלות ההורים שהיא רחבה יותר ולוקחת בחשבון את כל המשפחה. דוגמה נוספת יכולה להיות "פרויקט" ארגון החתונה ומכך להשליך על הפרויקט שלנו.
על מנת לעשות שימוש באלגוריות יש להציע לשותפים לתהליך הפקת הלקחים לעצור, ולנסות להציע עולמות אחרים "חיצוניים" אליהם דומה המצב המנותח. יש לתת מקום לכמה רעיונות שונים, כאשר תוך כך, כבר יוצאים מה"קיבעון" ברמתו הראשונית. על המנחה לברור בין ההצעות את זו הנראית לו רלוונטית ביותר, ולנסות, לאחר העלאת ההצעות האסוציאטיביות, למקד חזרה את הדיון באחד העולמות, ולפתח דיון קצר של הפקת לקחים בעולם ה"חיצוני". השלב האחרון, כמובן, הוא חזרה לנמשל, לעולם העסקי/ארגוני שלנו, השלכת הלקחים חזרה לעולם זה, ובחינת תקפותם בחיים המציאותיים. תופתעו מהתוצאות.
בהצלחה!