במשך שנים רבות קהילת ניהול הידע ניהלה דיון ער לגבי הגדרת ניהול הידע.
בעשור הראשון, אנשים לא באמת הסכימו על התיחום, כאשר חלק טוענים בתוקף שניהול ידע כולל רק את מה שבראשם של האנשים, ואילו אחרים מתייחסים גם לאותו ידע מתועד המצוי במסמכים.
העשור הבא התמקד ב-איך לתרגם הבנות משותפות שכבר היו לנו לגבי ניהול ידע לכדי משפט אחד הכולל הכול. אני עוד זוכרת פוסט שכותרתו ״ארבעים ושבע הגדרות לניהול ידע, ועוד סופרים...״. ספרי לימוד כללו סדרה אפשרית של הגדרות לתחום. כל ההגדרות היו אכן ראויות, כאשר כל אחת מאירה פרספקטיבה נוספת של ניהול ידע.
בשנת 2018, פורסם תקן ניהול הידע ISO30401, והוא אכן הכיל הגדרה תמציתית ביותר:
״ניהול בהתייחס לידע״.
ההגדרה החדשה הייתה מאד מדויקת, אך כמעט ולא הוסיפה בהירות לגבי משמעות התחום. שתי הערות הוספו להגדרה המקורית, אך אלו לא שינו את המצב. הערפל נותר בעינו.
לפני מספר חודשים פרסמנו תוספת לתקן ניהול הידע, הכולל הגדרות חדשות ומורחבות. ניהול ידע הוגדר מחדש:
״ דיסציפלינה ומערכת של נהגים (practices) שהם כוללניים (הוליסטיים) וחוצי-פונקציות, הממוקדים בידע ומשפרים את הביצועים הארגוניים. הערה: ניהול ידע כולל, בין היתר, את יצירת הידע, רכישתו, יישומו, תחזוקתו, שיתופו וההגנה עליו כדי ליצור ערך ארגוני.״
אז עכשיו יכולנו לישון בשקט. הגדרה משותפת קיימת, כזו שפורסמה בידי גוף פורמלי ומכובד, ואפשר להסכים שהיא גם מדויקת וגם בהירה להבנה.
ובכן...לא בדיוק. הכול היה בהגדרה החדשה- חוץ מנשמת ניהול הידע. מי שקורא את ההגדרה מבין מה עושים, אך פחות חש את התחום.
וכאן אני רוצה להציע הצעה: בואו נשמור ונאמץ את ההגדרה הפורמלית; היא נחוצה, וחשוב שיהיה לנו מקור אחד להגדרה. בנוסף, אני להציע הגדרה נוספת, אלטרנטיבית, המוסיפה את המרכיב הרגשי למשוואה זו.
אני רוצה להציע טיוטה ראשונה של הגדרה נוספת זו:
״ניהול ידע זה להבין את החשיבות של הידע כנכס משמעותי וכמפתח להצלחה, ואי לכך, התייחסות לידע בחוכמה, ברגישות ובאהבה.״
רעיונות נוספים יתקבלו בברכה.