תחום מרכזי וחשוב בעולם ניהול הידע הוא תחום שימור הידע, שימור שנועד לעגן את הידע שנצבר בארגון ולהעבירו העברה בין דורית בין עובדים וותיקים לעובדים חדשים וזאת על מנת שערכי הארגון, שיטות הפעולה שלו והניסיון הנצבר לא ילכו לאיבוד במהלך חילופי התפקידים הפנים ארגוניים ושימור בסיס הידע עליו בנוי כל ארגון.
לעיתים רבות ובארגונים שונים מועבר בסיס ידע זה כתורה שבעל פה ולכן, בצורה טבעית, חל שיבוש בידע במהלך ההעברה הבין דורית, ולכן ברור הדבר ששימור ידע באמצעות כתב הוא האמצעי הנכון ביותר לשימורו והעברתו הלאה.
אך מה לגבי שימור הידע מחוץ לעולם העסקים?
שימור הידע הנצבר במהלך השנים והמסורות הקדומות הוא חלק אינטגרלי בהיסטוריה העולמית מאז שחר האנושות ומרכיב קריטי בכל החברות האנושיות המרכיבות את עולמנו.
שימור ידע דתי, לאומי או שבטי הוא הבסיס עליו נבנו החברות האנושיות וממנו התפתחה החברה והתרבות האנושית אותה אנו מכירים היום.
גם כאן, ניתן לראות כיצד שימור הידע באמצעות הכתב הוא הדרך הבטוחה להעברה בין דורית מוצלחת ודוגמאות רבות לכך, כגון: ספרי קודש של דתות שונות כמו התנ"ך, הברית החדשה והקוראן, סיפורי עמים בוני לאומים כמו אגדות האחים גרים ועד ידע פילוסופי והנדסי אותם שימרו היוונים והרומאים הקדומים ואף מסורות, שבמשך אלפי שנים שהיו בעל פה, עברו לכתב על מנת לשמרם מחוץ לחברה השבטית וראייה לכך במחוזותינו, המעבר לטקסט כתוב של התורה שבעל פה.
רק לאחרונה חגגנו את חג הפסח בו מצווה עלינו לשמר את הידע ולהעבירו העברה בין דורית, על מנת לשמר את הערכים עליהם הוקם עם ישראל.
עיקרו של חג הפסח שימור ידע וזו אף המצווה העיקרית בו, לראיה כמה שימור הידע חשוב ביהדות.
בניגוד לשימור ידע דתי או לאומי, שימור הידע של הפרט או של המשפחה הגרעינית והמורחבת נתון לראייתה של קבוצה מצומצמת יחסית וכל קבוצה בוחרת כיצד לשמר את הידע והמסורת הבין דורית אם בכלל.
בעידן המודרני נתונים בידינו כלים מדעיים להתחקות אחר העבר המשפחתי שלנו, חברות כגון My Heritage הבוחנות את העבר המשפחתי דרך הגנום האנושי מספקות הצצה, אם כי שטחית למדי לעבר הגינאולוגי המשפחתי שלנו, בנוסף ניתן לבנות באתר האינטרנט של החברה, אילן יוחסין, ולשתף את המידע שיש ברשותנו עם שאר המשתמשים ובמקביל לקבל גישה למידע היסטורי רב שקיים באתר.
דרך נוספת להתחקות אחר הידע המשפחתי הוא באמצעות ספרים המספרים את קורות המשפחה המורחבת או פרט ממנה, בספריות ברחבי הארץ והעולם.
בארכיונים ישנו אוצר בלום שאם רק נקדיש את הזמן ונחקור אותם נגלה מציאות מדהימה על הדורות שקדמו לנו ונעניק לעצמנו ידע אותו גם אנחנו בתורנו נוכל להעביר הלאה כחלק מאותה העברה בין דורית.
חקר המסורת המשפחתית באמצעים ארציים יותר, היא דרך נוספת ופופולרית מזה דורות להתחקות לא רק אחר המקורות המשפחתיים שלנו, אלא גם לערכים ולמסר אותו אנו רוצים להעביר מדור לדור.
טיולים בעקבות הדורות הקדומים, בין אם סיור בעקבות בן משפחה שנפל בקרב לפני יותר מיובל שנים או טיול שורשים בחו"ל, המחברים אותנו למקום ממנו הגיעו אבותינו, הם דרך לא רק לשמר את הזיכרון המשפחתי ואת הידע, אלא גם ערכים כמו אהבת הארץ, הקרבה ומסירות וגם חיבור למסורת שעקב שינויים גיאוגרפים עלולה ללכת לאיבוד.
שילוב האמצעים העומדים לרשותנו, על מנת לחקור את עברנו כיחידים, כמשפחה וכלאום ובפרט בחברה המודרנית, עם אוטוסטרדת המידע, מאפשרים לנו לברר מאין באנו וכיוצא מכך לאן אנו הולכים.
חקר זה מעשיר את הנפש ומחברים, בעולם המרגיש לעיתים מנוכר, אל הקבוצה הגדולה שאנו חלק ממנה, בין אם זו משפחתנו הקטנה, משפחתנו המורחבת או הלאום שאנו חלק ממנו.
ובפן האישי, לפני מספר שנים, נחשפתי לסיפורו של אח של סבי, יוסקה, שנפל במלחמת העצמאות בקרבות עשרת הימים בנגבה.
מתוך עניין במורשת המשפחתית, חקרתי על נסיבות חייו ועל התפקיד אותו מילא במאבק לעצמאות.
לרגל יום הזיכרון, ארגנתי מסע עם משפחתי המורחבת, בעקבות שנת חייו האחרונה למקומות בהם לחם והקריב את חייו, בשאיפה להנציח את זכרו, פועלו וערכיו לדורות הבאים.