הפודקסטים (הסכתים) נכנסו לחיינו לפי כמה שנים, ומאז הם כלי חשוב במדיה העכשווית.
רק לא מזמן, הפודקסטים זינקו עם מספרי ההשמעה וקיבלו הכרה ממשתמשים בכל העולם שגילו את כוחו של אמצעי זה.
פודקסט הוא למעשה אוסף של טכנולוגיות, בעזרתן מתרחש תהליך אוטומציה של הפצת תוכניות אודיו ווידאו באינטרנט.
פודקסטים מאפשרים ליוצרים לייצר תוכן רדיופוני, ולהפיץ אותו בעולם הגלובלי, עולם האינטרנט.
דוגמאות לתוכניות פודקסט כוללות: ראיון אורח, פרשנויות פוליטיות, כלכליות, שידורי ספורט, תוכניות מקצועיות בתחום הפארמה ועוד מגוון רב של דוגמאות המבוססות על יצירתיותה של האנושות.
יתרונות הפודקסט – מאפשר גמישות לצרכני התוכן, קרי המאזינים אשר אינם מוגבלים בזמן ההאזנה. עם הכלים הטכנולוגיים הרבים שיש כיום בעולם, ניתן לשמוע את הפודקסט בנסיעה ברכב, תוך כדי ספורט, בעבודה, או בטיסה.
הפודקסאט אינו מוגבל גאוגרפית, הוא מאפשר האזנה לכל אחד מכל מקום, ובכל אזור זמן.
יוצרי הפודקסט נהנים מעלויות נמוכות, שכן הקלטת פודקסט (במידה ומדובר על הקלטת אודיו בלבד) דורשת אך ורק כלים כמו – מיקרופון איכותי, רשת אינטרנט, ומכשיר הקלטה. כמובן רצוי להקליטו בחדר מבודד מרעשים, על מנת לתת חווית שמע אופטימלית למאזין.
כמה מילים על העבר
הפודקסט הראשון הגיע לעולם בתחילת שנות האלפיים. ישנו ויכוח באשר לפודקסט הראשון בעולם, אך כל הדעות מתנקזות לכיוון אוקטובר שנת 2000 ולעיר ניו יורק.
באותו יום בניו- יורק, דייב ויינר (המוכר גם כאחד ממפתחי פרוטוקול (RSS היה הראשון שהקליט את הפודקסט הראשון.
החל משנת 2004 הפודקסטים תפצו תאוצה והתפשטו בכל רחבי האינטרנט.
מאז ועד היום, כלי זה משמש בכל העולם להשמעת פודקסטים במגוון נושאים, בין- היתר, היסטוריה, כלכלה,ראיונות אישיים ועוד.
כיום, ניתן למצוא פודקסט כמעט בכל נושא שהאדם הממוצע מתעניין בו.
המצב כיום
הפודקסט הוא כלי מדיה בצמיחה וניתן להיווכח בזאת גם מהנתונים. 55% מאוכלוסיית ארה"ב מצהירים שהם מאזינים לפחות לפודקסט אחד בחודש.
מרבית המאזינים נהנים מתכני הפודקסטים בנסיעה (רכב, רכבת, אוטובוס),חלקם בעבודה וחלקם במכון הכושר או תוך כדי פעילות ספורטיבית.
הרוב המוחלט של קהל המאזינים מצהיר כי משתמש בפלטורמה זו דרך הטלפון הסלולרי.
באופן מפתיע, ארה"ב לא נמצאת במקום הראשון באחוז המאזינים לפודקסטים, אלא דווקא דרום קוריאה מובילה את טבלאות ההאזנה, ואחריה ספרד ושבדיה.
פודקסטים וניהול ידע
כמו בכל תחום, גם בתחום ניהול הידע, פודקסט בא ונותן מענה ולמעשה מקל על החיים.
המשתמש הפלוני שמעוניין לצרוך, ללמוד או להעשיר את הידע יכול להאזין לפודקסט בעת הנוחה עבורו.
פודקסט על שתי צורותיו – אודיו או וידאו, מאפשר האזנה נעימה יותר לתכנים.
חברה שרוצה להעביר הדרכות לעובדים, להטמיע מוצר חדש ולתת לעובדים מידע על מוצר זה, פשוט מקליטה פודקסט, מעלה את זה לפורטל הארגוני וזה זמין לעובדים 24 שעות ביממה בכל נקודה על הגלובוס.
כמו- כן, קיימת אפשרות למעקב אנליטי על כמות האזנות, שעות האזנה וכמה האזינו עד הסוף.
עיבוד נתונים אלה מאפשר הפקת לקחים טרם הקלטת הפודקסט הבא.
במידה והופכים את ההאזנה "לחובה" עבור העובדים, אזי זה גם מוסיף נופך כיפי לחיוב שקודם היה נהוג במסמכים, ובדרך זו גם מעשירים את העובד וגם מנצלים את הזמן בפקקים, למשל.
פודקסטים חושפים את העובדים למנהלי החברה אך מזווית אחרת.
ראיונות של מנהלים בחברות זהו דבר שקיים בלא מעט חברות. ברגע שהעובד מאזין לראיון זה תורם לחיבור שלו (engagement) לחברה.
עובדים חדשים שמגיעים לחברה, מוצפים במידע בימיהם הראשונים. פודקסט שמאפשר להם כניסה קלה יותר מבחינת הסבר על נהלים, לוגיסטיקה, ועוד, יכול להקל מאוד על העובד. הפודקסט מאפשר לעובד גישה בכל רגע נתון למידע הנדרש וכך נחסך ממנו הצורך לזכור מידע רב בעת היכנסו לתפקיד החדש.
לסיכום
פודקסטים הם כלי חשוב מאוד במדיה האינטרנטית של היום. הם חלק מחיינו כבר כ- 20 שנה, וקצב צמיחתם והשימוש בהם הוא מטאורי.
כמות הפודקסטים באוויר, כמות ההאזנות, ועליה במספר המשתמשים מתאפשרים בזכות התרחבות האינטרנט בעולם, הגדלת רוחב הפס וההתקדמות הטכנולוגית של המכשירים המשדרים את הפודקסטים,
אנשי תוכן רבים,ולא רק הם, מגלים לאחרונה את כוחם של הפודקסטים בקידום והפצה ברשת. גם בתחום ניהול הידע ניתן לנצל את כוחה של הפלטפורמה. הפודקסט מאפשר לעובדים לצרוך ידע, למנהלים להדריך או להעביר את הידע באמצעות כלי חשוב זה.
עם עלייתו של הווידאו וכניסתו לתחום ניהול הידע לפני כמה שנים, עכשיו קם לו "מתחרה" בדמות פודקסט, שאינו דורש השקעת משאבים גדולה. גדולתו של הפודקסט טמונה בקול, התוכן והידע שעובר דרך המיקרופון אל אלפי צרכני ידע ותוכן.