ניהול ידע בעמותות
עמותות הם ארגונים ללא מטרת רווח המקדמים מטרה משותפת. לכאורה, היות והם לא למטרת רווח היה ניתן לחשוב שניהול ידע פחות רלוונטי להם, שכן הן לא חיות בעולם כספי תחרותי, ויתכן וכך היה המצב לפני שנים, אולם כיום אפשר להגיד שהמצב הוא כמעט הפוך.
היום אנו חיים במצב של עמותות רבות ותחרות רבה, הן על כיסו של התורם (הפרטי או התאגיד) שיוצר להם מקורות הכנסה, והן על הנתרם, שכן עמותות רבות מציעות שירותים דומים.
כדי לשרוד בעולם תחרותי זה על העמותות לפעול במגוון דרכים, ובין היתר, גם לנהל את הידע שלהם.
הצורך בניהול ידע מתעצם עוד יותר, לנוכח שני גורמים:
- תחלופה גבוהה של מתנדבים.
- היעדר תשתיות טכנולוגיות סדורות ועבודה של מתנדבים על מחשביהם האישיים.
הצעות ודגשים לניהול הידע בעמותות:
א. פשטות ואינטואיטיביות הפתרונות- כדי להתמודד עם התחלופה הגבוהה, אופי המתנדבים, והעיסוק שלעיתים מחוץ ובנוסף לשעות העבודה הסטנדרטיים.
ב. הפרדה בין פתרונות ניהול ידע לגרעין עובדי המטה שאולי קבוע ואולי אף בשכר, אל מול המתנדבים, שבאופן טבעי יותר ארעיים, ואולי גם לא אמורים להיחשף לכל הידע.
ג. פתרונות תיעוד ידע – מתודולוגיות ומסמכי עבודה. ריבוי שימוש ברשימות תיוג וכלי עזר אחרים- כל מה שיכול לסייע למניעת המצאת הגלגל.
ד. התבססות במידת האפשר על כלים שיתופיים חינמיים שלכולם יש גישה קלה אליהם, כדי להימנע מתשלום רישיונות לכל מתנדב וניהול כספי ובירוקרטי הנובע מכך.
ה. סיעורי מוחות אחת לתקופה לחילוץ ידע שנלמד בשטח, תיעודו והפיכתו לחלק מהמתודולוגיה.
ו. הגדרת אירועים ואבני דרך בהם מבצעים הפקות לקחים ולומדים מהמתרחש באופן פרואקטיבי יוזם. חשוב ככלי לייצור הידע השיתופי של העמותה, וככלי תחרותי להמשך שיפור מתמיד.