רביעי בנובמבר, 2021. היום שוב אנחנו נפגשים, תשעה אנשים מתשע מדינות: אוסטרליה, אומן, ארה״ב, פקיסטן, איראן, רוסיה, ירדן, ו...ישראל. שואלים את עצמנו איך אלו נראים ומתנהגים אותם אנשים בארגונים שיהיו אלו שיניעו את הטמעת התקן. מה המטרות שלהם? מה האתגרים: מה ידחוף אותם קדימה ויניע אותם לפעול?
חמיד אבאסי מאיראן מציג מצגת המתארת את אקלים ניהול הידע בחברו תאיראניות. דרך נהדרת לחוש ולפעול בדרך מדויקת יותר. הוא מפריד בין חברות החושבות על יתרונות טווחה קצר, ויתכן אפילו שרותמות מהלך של הסמכה לתקן ככלי לזכייה בפרסים. מצידו השני של המתרס ישנן חברות אחרות, חלק אפילו מבינות את הפוטנציאל ארוך הטווח ומחפשות לבנות תשתית טובה יותר לידע ולהתמחויות בחברה. בשני המקרים אנחנו מוצאים את מנהלי הידע בחזית, מכריזים על הבשורה ומובילים את הכנסת ניהול הידע, או אפילו התקן לשוק האיראני. יש להם קהילה חזקה המחברת בין מנהלי הידע באיראן, אך אל מול העולם הם מעט מנותקים. הם רוצים להצליח בהובלת תנועה חדשה זו לארגונים. הם מתוסכלים אל נוכח האתגרים הקיימים של רמת ההבנה הנמוכה של הארגונים את חשיבות הנושא, אל נוכח המשימות הרבות והתעדוף הנמוך. הם אולי התחילו לאט ומאוחר, אך הרושם הוא שרוח חדשה מנשבת כאן. איראן היא אחת המדינות הראשונות, בנוסף לישראל ורוסיה, שתרגמו את תקן ניהול הידע 30401 לשפתם (פרסית), ויש שם עוד כמה סימנים המעידים על שוק בצמיחה עם פוטנציאל גדול- וכפי הראה גם הצלחה.
אז מנהלי ידע, איפה שלא תהיו מסביב לעולם, ראו על בסיס דוגמה זו עד כמה אסור לנו לוותר. יש לנו משימה, אולי הייתי אומרת אפילו- ייעוד, וגם אם זה נראה שכיום אף אחד מבחוץ לא שומע, יצירת ערך מוסף לארגון דרך ניהול הידע שלו, תביא ללא ספק להשגת הפירות הרצויים. ואז- כולם יצטרפו.