KMGN. קורס KM-AI, מפגש 22. מתקרבים לסיום. היום אני מובילה את השיחה על העתיד שלנו כבני אנוש בעידן הבינה המלאכותית.
ההבנות שלנו בנוגע לסוגיית כוח העבודה בעידן בינה מלאכותית משתנים שוב ושוב. ושוב. אם בעבר חשבנו שרובוטים יטפלו בעבודה רוטינית, ואנחנו כבני אדם נמשיך להיות אחראים לתהליכי קבלת החלטות, הרי שכיום אנחנו יודעים כי זה אינו המצב. אנחנו גם יודעים שאנחנו לא יותר טובים כבר מהמכונות בזיהוי אובייקטים בתמונות. מכונות מבוססות בינה מלאכותית אפילו טובות, והולכות ומשתפרות משנה לשנה, בכל הקשור להבנת טקסטים- הפיכת משפטים בשפה חופשית לשאילתות מובנות, גזירת גרפי ידע וחילוץ ישויות המייצגות את הקשרים בין מרכיבי הטקסונומיה השונים כפי שמיוצגים במסמכים, הצעה למבני ספריות עבודה, איתור מסמכים וקטעים בעלי משמעות באוספי מסמכים, סיכום תוכן ועוד. אז אפילו בתחומים אלו, שאנחנו כאנשי ניהול ידע היינו בטוחים שיישארו ערך מוסף שלנו כבעלי מקצוע, גם בתחומים אלו- המכונה כפי הנראה הולכת לשלוט ולהצליח להציע פתרונות טובים וזולים יותר מעבודה שלנו. היינו בטוחים שזיהוי הרגשות והפגנת רגשות הם בוודאות הטריטוריה שלנו כבני אדם. אז גם כאן יש אפליקציות ורובוטים שמשאירים אותנו משתאים אל נוכח יכולותיהם המרשימות.
מכונות אפילו מתחילות להצטיינות בכל הקשור באמנות ומוזיקה.
אז איפה נשארנו אנחנו? איפה אנחנו כבני אדם נמשיך להוביל?
ובכן, יש עדיין הרבה תחומים בהם (עדיין) בני האנוש מובילים ומכונות הבינה טרם הגיעו אליהן. בכל הקשור במוסר (אתיקה), בגיבוש מדיניות, בשרטוט כיווני פעולה חדשים, בגיבוש אסטרטגיות, ואלו רק מספר דוגמאות. יש עוד.
ובכל זאת, העולם משתנה וימשיך להשתנות. ואפילו שאנחנו לא באמת יודעים מה מהות כל השינויים הללו, נכון שנכין את עצמנו למציאות הלא ודאית והלא ברורה הזו; כחברה, כארגונים וכפרטים.
כחברה עלינו להשקיע במיפוי וגיבוש דרכי התמודדות עם השאלות המוסריות הניצבות לפתחנו. עלינו לגבש מדיניות ולשרטט גבולות, היכן אנו מונעים מהמכונות מלהתערב, לבצע פעולות או לקבל את ההחלטות במקומנו. גורמי ממשל צריכים להוביל תכניות אב חינוכיות, לדור העתיד, אך גם לנו הבוגרים.
כארגונים, עלינו להתכונן בכמה היבטים:
- להדריך את עובדנו לאוריינות טכנולוגיות ואוריינות מידע ונתונים; לחשיבה ביקורתית; לעבודת צוות; וללמד אותם איך לומדים ביעילות ומועילות מרביים.
- אנחנו צריכים להנדס מחדש את כל העיסוקים של בעלי התפקידים בארגון (גישתו של Susskind) ולפרק כל תפקיד לעשות תת תפקידים, ואז להרכיב מחדש. ההבניה המחודשת תהיה כזו שתשלב מרכיבים של בעל התפקיד המקורי, של מומחה, של בעל ניסיון, של חדש, אולי גם של מכונה, חוכמת המונים, ציבור ואחרים. הבניה כזו תתאפשר אם אכן נדריך את כלל העובדים בארגון ולא רק את השכבות העליונות. הבניה כזו תאפשר למצות את כוח האדם כולו, ולא רק לאפשר למצליחים להצליח יותר.
- אנחנו צריכים לאפשר לעובדים שלנו לפתח מיומנויות ולהיכנס למשרות הקשורות לעולם החדש. לא רק לקלוט אנשים מבחוץ. ראשית- כי אין מספיק כאלו בחוץ; ושנית- כי עם החינוך וההדרכה הנכונים, ועם ההנדסה המחודשת של התפקידים- יש לנו כעובדים בארגון הרבה מה להציע. הזדמנות לכולם להרוויח.
וכפרטים עלינו גם להתכונן ברמה האישית: ללמוד; להיות קשובים ולזהות הזדמנויות; ולהיות אמיצים- להעז ולקפוץ על העגלה החדשה הדוהרת.
בסוף היום, יש שם עתיד חדש מזהיר שמחכה לנו בחוץ, וזו אחריות שלנו, כחברה, כארגונים וכפרטים, למצות את המוצע ולסיים עם חיוך גדול. חיוך של סיפוק ואושר :)