קורס ניהול ידע ובינה מלאכותית של KMGN. אנחנו מתקרבים להרצאות האחרונות בקורס. היום Annie Green אירחה את Jay Zeidi, ויחד ניסו לתת מענה לשאלת מיליון הדולר: איך אנחנו מתחילים? איך אפשר לשים ״גל בדלת״ ומה כדאי לומר כדי שגם אנחנו, אנשי ניהול הידע, נוזמן להישאר ולקחת חלק או אפילו ליזום פרויקט בינה מלאכותית?
נתחיל, שלב אחרי שלב:
ראשית, צריך להבין את האתגר העסקי. לא לדבר במונחים של בינה מלאכותית או של ניהול ידע. במקום זאת, להקשיב ללקוח, לחפש את הצורך העסקי ולהבינו. להבין למה המנהלים עימם מדברים מוטרדים. במקרים מסוימים, האתגר והצרכים עצומים ויש צורך למקד ולתחם לפרויקט סביר. במקרים אחרים הם סמויים ותהליך חילוץ הידע ייקח זמן. וכמובן, יש מקרים, כשהכול ברור וניתן להתקדם.
בשלב שני, נתווה את הפתרון והתוצאות הצפויות. יש לקחת בחשבון את הנתונים הקיימים והפוטנציאליים, וכן את ההקשר הארגוני. יש להראות איך האתגר העסקי יכול להיפתר בזכות בינה מלאכותית.
ובשלב שלישי, כגאי להדגים פתרונות דומים. חשוב לזרוע ביטחון בקרב האדם עמו מדברים, לגבי יכולת וכיוון הפתרון.
אבל יש מקרים, שעוד לפני שנכנסנו לדלת, כל האמור לעיל נדון וברור. אז איך אנחנו אנשי ניהול הידע משתלבים?
נתקלתי במקרה כזה לפני מספר שבועות. פרויקט בינה מלאכותית עמד להתחיל, אך המנהל העסקי לא העלה על דעתו לצרף את מנהל הידע. יותר מידי אנשים כבר היו מעורבים בפרויקט, מנסים להצטרף לפעילות חדשנית זו. הקשבתי היטב לכל מה שסיפר המנהל. ואז, התחלתי להסביר לו את הצעדים הראשונים על פיהם יש לפעול (שלבי הנדסת הידע- knowledge engineering), תוך כדי שימוש במונחים של ידע ונתונים. המנהל העסקי הבין באחת עד כמה ניהול הידע הינו קריטי, ושאכן יש לי את הידע והיכולת ללוות אותו במסע זה.
אז כמו תמיד- כדאי להתחיל בהקשבה. להוסיף ערך. להיות מעשיים.
בסוף היום, לנו כמנהלי ידע, יש כל כך הרבה מה להציע כאן.