שנים רבות האמינו שגרפיקאי טוב שווה למתכנן מסמכים מצוין. מאז, התפתח התחום עד מאד, ועולם חוויית המשתמש, ותהליך תכנון ממשקים הפך לתחום מקצועי בפני עצמו, שאכן גרפיקה ואסתטיקה הם חלק ממנו, אך רחוק מלהיות העיקר.
אחת המשימות המרכזיות בתהליך אפיון חוויית משתמש למוצר דיגיטלי (אתר או אפליקציה) הוא שלב המחקר, שלב של ניתוח מעמיק טרם גיבוש הקונספט. המחקר כולל למידת עולם התוכן הרלוונטי של הארגון והמוצר, כמו גם הגדרת מטרה ותיחום.
מספר היבטים מרכזיים אליהם נכון להתייחס במחקר:
• קהלי יעד, סוגי משתמשים וצרכנים
• המטרות האסטרטגיות של המוצר
• מגבלות ואילוצים בהקשר לארגון
• הפלטפורמות הדיגיטליות לרבות מגבלות ואילוצים
מחקר מעמיק יבחן מקורות מידע מגוונים המתייחסים ל:
• תחום הפעילות ועולם התוכן של הארגון
• מידע שיווקי ועסקי של הארגון
• תהליכים עסקיים רלוונטיים במערכות הארגוניות
• פונקציונאליות הקיימת של האתר ואפליקציה, אם קיימת
• ראיונות של בעלי תפקידים בארגון, דוגמת הנהלה, שיווק, מכירות, שירות, פיתוח עסקי, מנהלי דיגיטל ואנשי מחשוב
• ראיונות וסקרים מדגמיים של קהל היעד
• תצפיות והאזנות במוקדים טלפוניים (נותן תמונה לגבי שאלות ותקלות נפוצות)
• ניתוח מצב קיים ופערים (איכותני\כמותני)
• ניתוח מתחרים בארץ ובעולם (benchmark)
על המחקר לקחת בחשבון את קונספט את הפרסונות השונות ותסריטי השימוש העיקריים בהם יתמקד המוצר. לדוגמה, אם מאפיינים מערכת לניהול פרויקטים, יוגדרו התרחישים שבהם מנהלי פרויקטים ידרשו להשתמש במערכת
- האם זה לבניית גאנט?
- האם זה כולל ניהול משימות?
- האם מנהלי הפרויקט ידרשו להכין תרשימי זרימה במערכת?
ועוד.
זכרו! גיבוש קונספט יתייחס למטרות, צרכים, חסמים, הרגלים של המשתמשים, תרחישי עבודה נוכחיים, מה יכול להניע את המשתמשים לפעולה? מה יעזור להם לחזור ולהשתמש במערכת?
על המחקר לאסוף נתונים לטובת כל אלו, על מנת להבין ככל הניתן, לא רק את הפונקציונליות והתרחישים,
אם כי גם את רגשותיהם והחסמים שלהם, בעת הפעלתם.
אפיון קונספט חוויית משתמש לממשק טומן בתוכו הן קשרים פסיכולוגיים, רגשיים,
הרגליים אנושיים והן קשרים טכנולוגיים.
מחקר טוב ייתן מענה לכל אלו, ויהווה בסיס לחוויה שאכן מיטבית.