דרך השנים, התרגלנו לרעיון שמחשבים יכולים לעשות רק מה שאנחנו אומרים להם לעשות, ושאנחנו, בני האדם, תמיד נישאר לתפקד כזן עליון.
רגשות? רק בני אנוש; יצירתיות? ברור שזו משימה שתמיד תישאר בידינו. לעולם אל לנו לחשוש, שכן יצירתיות ומשימות דומות נוספות הקשורות באונה הימנית של המוח, ולא רק, תמיד תישארנה בנחלתנו.
במפגש החמישי של קורס ניהול הידע ובינה מלאכותית, חשף בפנינו ד״ר וינסנט ריבייר את העולם המופלא של יצירתיות בבינה מלאכותית. יצירתיות, כפי שהגדירה מרגרט בודן, פרופ׳ עמיתה חוקרת בתחום המדעים הקוגניטיביים, היא היכולת להציע רעיונות או יצירות שהן חדשות, מפתיעות ובעלות ערך.
מאז שהבינה המלאכותית הפציעה לחיינו, ובה פתרונות למידת מכונה, שבהם השכל אינו טמון ישירות באלגוריתמים, אם כי בנתונים אותם הם קוראים ומעבדים, חוקי המשחק השתנו. כולל היכולת לייצר רעיונות ויצירות יצירתיים.
אם תחשבו על הרעיון, הוא פחות הזוי ממה שהוא נשמע. אם יש לנו מכונת בינה, הרי שהיא יכולה לייצר אינסוף ציורים, שירים, ליריקות ועוד. ואז, כל מה שנותר לה לבצע, הוא לסנן מבין כל אלו, ולהשאיר רק את אלו, שאנו בני האדם נחשיב כיצירתיים, תוך התבססות על השוואה לתוצרים אחרים שאנחנו הגדרנו ככאלו (תמונות של אמנים מפורסמים ועוד).
ולכן, באופן לא מפתיע, מכונת בינה יכולה לחקות אותנו, ולייצר יצירות שתהיינה אכן יצירתיות.
אפשר כמובן להתווכח לגבי הערך של אלו, אך אם נודה על האמת, לא תמיד יצירות בני האדם נחשבות בעינינו גם הן כבעלות ערך. גם כאן- יש יותר ויש פחות. וכך גם בקרב יצירות המכונה.
ככל שנוכל להגדיר דוגמאות טובות של משימה, בין יצירתיות, אסטרטגיה, רגש או כל סוג אחר של משימה, יש לנו סיכוי טוב, שהמכונה תשיג אותנו, גם בהיבט זה.