כולם סביבנו, שוב ושוב מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית.
לפי עמיתי, וינסנט ריבייר, מנהל מרכז החדשנות דרום-מזרח אסיה: "דיגיטציה היא תהליך של שינוי מאנלוגי למסמכים דיגיטליים, בעוד שהדיגיטליזציה היא השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לשנות מודל עסקי ולספק הכנסות חדשות והזדמנויות ליצירת ערך".
הדיגיטציה מיושמת מעל לחצי מאה. גם הדיגיטליזציה אינה חדשה עבורנו.
אז, האם אנחנו עושים עכשיו משהו חדש או שונה? האם אנחנו עושים בדיוק אותו דבר ונותנים לזה שם חדש של טרנספורמציה דיגיטלית כדי להרגיש טוב עם עצמנו?
ובכן, זה אכן יכול להיות המצב בארגונים מסוימים, אבל בטרנספורמציה דיגיטלית יש משהו חדש. ולא סתם. הטרנספורמציה הדיגיטלית משנה את חוקי המשחק. היא עוסקת בתהליכי שינוי מהותיים, בשינויים חיוניים בדרכי הפעולה או ההתנהגות של הארגון, המבוססים על שימוש חדשני בטכנולוגיות דיגיטליות, תוך מינוף אסטרטגי של משאבים ויכולות ארגונית להצעת ערך חדש לחלוטין. (ריבייר)
שאלת מיליון הדולר היא כיצד ארגונים מכל סוג שהם יכולים למנף את עצמם באופן אסטרטגי על מנת לשדרג את עצמם דרמטית באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית.
אנני גרין פתחה את קורס KM-AI בהרצאה על נושא הדטרנספורמציה הדיגיטלית כשהציגה את הרעיון של מערכת הארגון הקוגנטיבי כפלטפורמה. יישום אינטליגנציה מלאכותית בארגונים, כלומר אוטומציה של תהליכים רובוטיים, רשתות עצביות, למידת מכונה ו / או למידה עמוקה, מוסיפה רמה של אינטליגנציה לשתי הרמות של הנתונים והמידע שכבר הוקמו בכל מקום במשך עשרות שנים; זה לא מספיק. יישום ניהול ידע מוסיף את רמת הידע לשלושת הרמות הללו; וזה עדיין לא מספיק.
ההכרה, לעומת זאת, היא רמה גבוהה יותר; היא משלבת את האינטליגנציה ואת הידע ומוסיפה רבדים של חשיבה והנמקה. רק כשכל הכוחות משולבים גם יחד, אנו יכולים, כפי שאנני טענה, להבין את מערכות היחסים והכוחות המניעים את הארגון ואת סביבתו, ומסוגלים לבצע כנדרש שינויים עמוקים בתהליכים וליצור ארגון קוגניטיבי.
במימוש כל הרבדים של נתונים, מידע, ידע, אינטליגנציה וקוגניציה, יש לנו סיכוי טוב לעבור מדיגיטליזציה, לטרנספורמציה דיגיטלית אמתית.
קל? בכלל לא. ניתן לביצוע? כן. לנו כמנהלי ידע יש תפקיד חשוב בלגרום לזה לקרות.
צעד אחר צעד, פיסה אחרי פיסה (תודה Lynn לתזכור חשיבות היישום האג׳ילי).
השביל כבר קיים, אנחנו חייבים להתחיל ללכת עליו.