הקשר בין עיצוב לניהול ידע
פולה שר נחשבת לאחת המעצבות הגרפיות והמאיירות הבולטות והמשפיעות בעולם.
היא ידועה באהבתה למילה הכתובה, לאותיות ולמספרים והשפעתה רבה וניכרת בתחום העיצוב הטיפוגרפי.
במסגרת סדרת Abstract – The Art of Design הבוחנת את חייהם, תפיסותיהם ודרכי הפעולה של מעצבים בתחומים שונים צפיתי בפרק המוקדש לפולה.
מעבר להשראה הגדולה בתחום העיצוב, מצאתי כמה נקודות דמיון, עקרונות ותובנות הקשורים בעיני לעולם ניהול הידע שבו אני פועלת.
תכונות אופי בולטות -
להיות אדם של אנשים - כפי שניתן לראות בסרט, וכפי שמעידים עליה הקולגות שלה, פולה שר אוהבת אנשים, היא נגישה וחותרת לאינטראקציה ולקשר שוטף עם אנשי הצוות שלה, אותם היא מגדירה כקבוצת אינדיבידואלים מוכשרים כשלכל אחד יש את הייחודיות שלו.
היא מייעצת, ממליצה בצורה נעימה ומכובדת ונראה שהיא מעצימה את עובדיה ואת לקוחותיה.
אני מוצאת שגם נקודת המוצא של יועץ ומנהל הידע היא האנשים. הוא נדרש ליצור קשר עם הקולגות והלקוחות, להיות נגיש, לשמור על תקשורת נעימה ופתוחה, ליצור אמון ובסיס טוב לשיתוף ידע ולהעצים את עובדי הידע באותו פרויקט כדי שיוכלו להמשיך הלאה באופן עצמאי.
רגישות ותשומת לב לפרטים – פולה שר היא חלק ממארג החיים בניו יורק, היא מעודכנת, מעורה בסביבה שבה היא חיה, הולכת ברחובות, נוסעת במוניות, נחשפת לאנשים, לחנויות, לתרבות המקומית, היא בעצם אוספת מידע ושואבת השראה לעיצוביה.
גם היועץ, מנהל הידע ועובד הידע מעורה בארגון שבו הוא פועל, הוא מעודכן, מבין את האופי והזהות של האנשים ושל הארגון כולו ומגבש בהתאם פתרונות, כלים ותהליכים.
מקורות השראה –
בתחילת הסרט, פולה מתארת את זמן הנסיעה במונית, שיטוט ברחובות ניו יורק או הרגעים שבהם היא מתאפרת כמקור השראה לגיבוש פתרון לבעיה או חשיבה על רעיון עיצובי.
גם אצלי באופן אישי, ההשראות הטובות מתקבלות כשאני יוצאת לאוויר הפתוח, להליכה או ריצה.
ברובד המקצועי, אני חושבת שיש ערך רב לקיום חלק מפגישות ניהול הידע מחוץ לכותלי המשרד.
הלך רוח קליל או משחקי– Playfulness, State of Play
פולה קובעת נחרצות שלא ניתן לגשת לפרויקט עיצובי אם הלך הרוח אינו משחקי.
אני מתחברת מאד לאמירה זו, ומפרשת אותה כהמלצה להגיע לשלבים הראשונים של פרויקט ניהול ידע, בגישה חיובית וקלילה, אך ממוקדת מטרה, כדי ליצור בסיס לתקשורת טובה ושיתוף בידע.
אני חושבת שאולי מכאן צמחה ההכרה בחשיבות המשחוק והכנסתו גם לעולם הארגונים והחיים המקצועיים.
האהבה למילה הכתובה – יציקת משמעות לנתונים ומידע והפיכתם לידע
פולה שר מטיילת ברחובות ניו יורק, מתבוננת בתשוקה ובעניין רב באותיות, במספרים ובמילים שעל גבי שלטי החוצות, שלטי הכוונה, כתובות, מודעות ופוסטרים, על אופן הצגתם הברור, המטעה או הטעון שיפור בעיניה.
היא מדברת על כך שפונט כבד ועבה למשל, עשוי ליצור רושם של מיידיות ודחיפות, פונט סריפי נתפס כקלאסי או שמרני, ועל כך שעוד לפני קריאת התוכן עצמו, נוצרת התחושה, אווירת הדברים והמשמעות שהצופה מייחס להם.
אני מוצאת שגם מנהל הידע תר אחרי האנשים, המסמכים, הטבלאות, הרשימות, הפורטל ואתרי האינטרנט של הארגון כעוגנים שבהם מרוכזים הנתונים והמידע.
הוא מתמודד עם האתגר שבמיפוי החומרים, החשיבה האם ואיך כדאי לארגן מחדש, לערוך, להשלים ולהציג בצורה המעניקה להם משמעות רצויה והופכת אותם בסופו של דבר לידע ארגוני בר שימוש.
פיתוח נישה או שפה ייחודית
אהבתה של שר לטיפוגרפיה בולטת לכל אורך הסרט. עם זאת, עליה להתאים את עיצוביה לדרישות הלקוחות.
בסרט היא מספרת על פרויקט מפות ותרשימים מפורטים בקנה מידה גדול של ערים ומדינות בעולם, שהיא ציירה בטיפוגרפיה ידנית, והפך לתערוכה מרשימה.
היא מגדירה את הפרויקט כצורך להתחבר לחומרי היצירה, לנתונים ולמידע, לתת להם ייצוג ויזואלי ולצקת בהם משמעות. פרויקט אהוב מבחינתה, אישי ואף אובססיבי.
בעולם ניהול הידע, המגוון מאד, העיסוק בנתונים ובמידע הוא הכרחי. הם מקבלים משמעות והופכים לידע כשהם מאורגנים נכון, כתובים בצורה מובנת ובהירה ומוצגים בצורה טובה.
אני חושבת שלאורך הזמן, לכל עובד, מנהל ויועץ בתחום ניהול הידע יש תחום או נישה שבהם הוא מרגיש הכי נוח, נהנה והופך למומחה עם הזמן.
גמישות מחשבתית והבנת הסיטואציה –
פולה מספרת על כך שהיא ניגשת לפרויקט מנקודת מבט אסטרטגית ואינטואיטיבית.
מבחינה אסטרטגית, היא שואלת שאלות, מקשיבה ללקוחותיה, אוספת מידע ומבינה את הצרכים והציפיות. נקודת המבט האינטואיטיבית מאפשרת לה להבין מה באמת הלקוח רוצה, האם מדובר בלקוח רציני, שמרני שיודע בדיוק ומצפה לקבל בדיוק, האם לקוח שיאפשר מידה של חופש פעולה ויצירתיות, או לקוח שלא ממש אכפת לו מהעיצוב, ויאפשר חופש מוחלט לעשות את מה שהיא אוהבת, עיצוב טיפוגרפי.
כך גם בתחום ניהול הידע, אנו פועלים אסטרטגית, עם מטרות, כלים ומתודולוגיות, אבל תמיד צריכים להבין מי הלקוח, סביבת העבודה ואופי האנשים שישתמשו בסופו של דבר בתוצרי הפרויקט.
בסוף הסרט פולה שר משרטטת עקומת פגישה אופיינית עם לקוח שבה מוצג התוצר הסופי. היא מדברת על כך שהלקוח ירצה הבטחה והתחייבות לכך שהעיצוב והמיתוג יעבדו.
זה משהו שאף פעם אי אפשר להבטיח, הוא תלוי נסיבות ומשתמשים.
נקודת זו מחזירה אותי לתחילת הסרט שבו היא מספרת שלמרות השאיפה שעיצוביה יתאימו תמיד לרוח הזמנים המשתנים, היא מוצאת את עצמה חוזרת מדי כמה שנים לפרויקטים שלה, מתקנת ומשפרת קצת, כך שיתאים בעיניה לרוח התקופה. היא גם טוענת שעיצוב לא בא לשנות אלא רק לשפר נראות וייצוג.
לסיכום, מנהל ידע, כמו מעצב, צריך לגשת בראש פתוח לפרויקט ולהתאים את עצמו לעובדים ולארגון שבו הוא פועל. עם זאת, הוא צריך לזכור שהוא מצוייד בידע, כלים ונקודת מבט אובייקטיבית ובכך הוא ייחודי ובעל ערך רב לאותו פרויקט וארגון.
Abstract – The Art of Design – Paula Scher