Video conference לפני ובזמן קורונה

תקופת הקורונה הינה תקופה מאתגרת במיוחד, ככה זה שהאנושות חווה את אחד המשברים הגדולים בתולדותיה.
יחד עם זאת, כמו בכל משבר ישנו תחום שפורץ ומשתנה. במשבר הקורונה התחום שחווה התקדמות טכנולוגית ופריחה הינו תחום הווידאו ,ובפרט תחום ה- Video conference.


Video conference
זאת בעצם טכנולוגיה המאפשרת למשתמשים הממוקמים במקומות שונים, לבצע שיחת ווידאו פנים מול פנים, מבלי להיפגש פיזית במקום ספציפי.


Video conference יכולה להתבצע ממחשבים, חדרי פגישות ייעודים עם חיבור לאינטרנט ומצלמה, או אפילו מהסמארטפון.


כמובן ששיחה כזו מחייבת תשתית אינטרנט יציבה וחזקה על מנת "להחזיק את השיחה באוויר" ללא תקלות, או נפילות.


הקורונה גרמה לזירוז תהליכים, בתחום זה. היינו מצפים שהתחום ישתפר ויוטמע במספר סביבות במשך חודשים על גבי חודשים, עם-זאת בשל הקורונה אנו רואים האצה ברוב המקומות, ושימוש נרחב ב .Video conference

 

כמה מילים על העבר
ההיסטוריה של ה- Video conference,מתחילה כבר בשנות ה-60, עם המצאתו של "טלפון ווידאו" בשם Picturephone. עם הזמן היכולות שלו ובעיקר העלויות גרמו לאי הצלחה מסחרית. בהמשך ולאורך הדרך הכרנו כלים כמו "הסקייפ" המיתולוגי, Google Hangout, ועוד. אותם כלים ותוכנות של ה- Video conference, אשר מעניקים פתרונות ואת ההזדמנות הטובה ביותר למפגש "פנים אל פנים", בו הצדדים יכולים לראות זה את זה בזמן אמת ולשוחח ממש כאילו היו באותו חדר.


העולם היום
מספר החברות שעושות שימוש ב Video conference-רק הולך וגדל, וגם חברות שהשתמשו בפתרון זה לפני תקופת הקורונה מרחיבות את השימוש בו. לפני תקופת הקורונה פתרון זה
סייע לארגונים להפחית את מספר הטיסות בנסיעות עסקיות, בכדי להוזיל בעלויות ולעבור להתנהלות ירוקה יותר. וכיום בעולמנו "החדש", זה מאפשר גמישות לעבודה מחוץ למתחמי המשרדים, לעבודה מהבית, יחד עם עמידה במשימות, ובזמינות לפגישות, אירועים, והרצאות.
ההתפתחות הטכנולוגית של האינטרנט ומהירות תעבורת הנתונים, מאפשרת הצגת נתונים, מצגות, וסרטונים גם במהלך שיחת הוועידה.
כמו כן הפגישה הווירטואלית, המקבצת אנשים מכל קצוות הגלובוס, ושלל השפות אפשרית בעזרת כלי תרגום, וכלים/אפליקציות התומכים בפגישה ועוזרים למשתתפים בה למצות את המרב שבה.


תחום מוביל
תחום מיוחד שפרץ את "תקרת הזכוכית", הינו תחום הרפואה, ובמיוחד תחום הרפואה בקהילה. הטיפול במטפלים הפך חדשני יותר, זמין ונוח. חבר קופת חולים כבר לא צריך להגיע פיזית אל מקום עבודתו של הרופא המטפל, וניתן לקיים את המפגש בשיחת ווידאו
באמצעות הסמארטפון ואפליקציה ייעודית של הקופה. ניתן לומר כי הקורונה האיצה את תהליך הטמעת עולם פתרונות זה במערכת הבריאות, וכעת מערכת הבריאות מתאימה עצמה לעתיד.


האם הכל חיובי?
אך כמו לכל דבר טוב, יש גם היבטים פחות חיוביים, חלקם אנו מכירים או מתחילים להכיר, ולחלקם ניחשף כפי הנראה, רק בעתיד.
אחד החסרונות בתחום הבריאותי לדוגמה, הנו, החשש מהתשה והפרעות תקשורת, וכמובן מגדיל את משך הישיבה, אשר ממושכת מלכתחילה, וחוסר הליכה.


אנשי עסקים אומרים כי "קשה לעשות עסקים" ולסגור חוזים בפגישה ווירטואלית. ברור לכולם כי ואין תחליף לפגישה פיזית, ועולם הVideo conference - לא מביא עמו את הניואנסים הקיימים בפגישה בין אישית. למשל כאשר מתקיימת פגישת מו"מ, גם אם היא פנימית בארגון – קטיעת השידור או הסשן ברגע קריטי עלולה לשבש הכול.


אנו מכירים את המושג "אין שני לרושם ראשוני", הדבר נכון פי כמה בפגישה ווירטואלית, היות והצד השני יכול להתרשם לטוב אך גם לרע, תוך הבעת חוסר אמון למשל, וכמעט ואין מקום לתיקון רושם זה. מאידך, בפגישה פיזית, תמיד קיימת אפשרות לתיקון הרושם הן בהתנהגות והן בתנועות גוף שמשפרות את האווירה בשיחה.


וכמובן ישנו את סעיף "אבטחת מידע", למרות השקעות גדולות בתחום, וחברות המנסות "להתמגן" מפני פורצים, האקרים ווירוסים כמו סוסי טרואינים, עדיין ניתן לראות לעיתים פריצות או גניבת מידע מחברות, פריצה לשיחות ועידה או גניבת תוכן השיחה.

 

לסיכום,
יותר פגישות ועידה והפחתת כמות הטיסות, יגרמו לירידה בזיהום האוויר.
פגישות וירטואליות, שהן גם פגישות יותר גמישות מבחינת המועד, מתאימות לסוג מסוים של עבודה ואנשים.
שיחות בווידאו הן שימושיות, אך הן לא תחליף למפגש בין בני אנוש. וכמובן שישנו החשש וההשפעה על הבריאות, שאותו שאותה ככל- הנראה נגלה בעוד חודשים/שנים.