לפני 25 שנה הגענו עם בשורה! ידע הוא משאב חשוב ביותר בכל ארגון, וכמו שמנהלים משאבים אחרים, כדאי מאד לנהל גם אותו.
חלפו שנים. העולם הפך לכפר גלובלי קטן, לטוב ולרע (ראו עידן קורונה) וחשיבות הידע רק עלתה. גם בגלל הצפת המידע, גם בגלל קלות עשיית עסקים חוצי יבשות ומדינות, מה שגרם להוזלת הסחורות והשירותים, ולצורך להצטיין- על בסיס המידע והידע שיש.
ואין (כמעט) ארגון שלא חושב שהאנשים שלו והידע שלו הם נכסים מאד משמעותיים, אולי אפילו הכי משמעותיים אצלו.
ולמרות זאת, המקצוע העוסק בניהול של אותו הידע- לא התפתח באופן משמעותי דיו.
מקומו של ניהול הידע טוב משהיה לפני כשני עשורים, אך רחוק מאד מהמקום שהיינו מצפים לאור חשיבותו של הידע לארגונים.
למה?
כנראה הסיבות משתנות מארגון לארגון, ובכל זאת, יש כמה גורמים שיכולים להעיד לא רק על ארגון זה או אחר, אלא על המקצוע כולו:
חלק מהמנהלים לא מודעים להיותו של מקצוע ייעודי שנקרא "ניהול ידע" שיכול לשפר את ביצועיהם;
חלק לא מבינים מה זה~ המונח "ניהול" מוכר וברור, כך גם המונח "ידע", אבל הצירוף לא מסתדר.
חלק מהמנהלים חושב שיכול להסתדר בעצמו, עם קצת היגיון בריא, ולא צריך בעלי תפקיד ובעלי מקצוע שיסבירו איך עושים זאת.
ויש מנהלים שחוו אי-הצלחות, בין אם בתהליכים שהתמוססו בין אם בתהליכים שהתארכו עד שלא זכרו את נקודת ההתחלה, ובין אם בתוצאות שהיו הרבה פחות מהציפיות.
אז נכון שבחרנו שם לא מוצלח לתחום. כי אנחנו לא באמת מנהלים את הידע עצמו, אלא מנהלים את הארגון תוך מיקוד במידע ובידע שקיימים בו ושנדרשים לו ובפעולות הקשורות בהעצמתם של אלו.
אבל, אנחנו לא יכולים לפתור את עצמנו בזה, ולטעון, כמו אותו רקדן מפורסם, שהוא רוקד טוב ורק הרצפה עקומה.
מה אפשר לעשות אחרת?
להתחיל בהסתרת המונחים המקצועיים שלנו ושיח בשפה עסקית ברורה;
להמשיך במיקוד, כל הזמן, בתוצאות העסקיות ובשיפור העסקי, ולא בהעלאת מערכות, שיתוף, שימור וכו'. אלו רק אמצעים ובואו לא נהפוך אמצעים למטרות.
ולהתחיל לפעול מחדש. בצעדים קטנים, שכל אחד מביא תועלת עסקית וממוקדת, לבעיה שכרגע הכי כואבת.
לחשוב, לעשות ולשדר AGILE ו- BUSINESS.
נשמע מורכב, אך באמת שזה פשוט. אנחנו אלו שטעינו, נכון שאנחנו נשתנה.
ואם מאד בא לנו לדבר על קהילות ידע וניהול מסמכים- תמיד אנחנו יכולים לפטפט זה עם זה, בין אנשים ניהול הידע.
בואו נעשה את השינוי. העולם ואנחנו צריכים אותו.