אחד הדברים שהכי מאפיינים עיסוק בידע בארגונים, הוא שכל דבר לוקח זמן: אנחנו תלויים באנשים בארגון להם אנחנו נותנים שירות, ולא תמיד הם פנויים לעסוק בידע ושיתופו, אלא טרודים בכיבוי שרפות מידיות.
כאשר אנחנו מקימים פתרונות טכנולוגיים, לוקח זמן לרכוש ו/או לפתח ולפעמים גם להקים.
כאשר אנחנו מכינים סביבת שיתוף חדשה, לוקח המון זמן לאסוף ולארגן גרעין תוכן משמעותי, שייתן ערך כבר ביום הראשון לחשיפה.
ולוקח אינסוף זמן לשנות את הרגלי האנשים ולהפוך את שימור, שיתוף ופיתוח הידע למציאות.
ובכל זאת- נדרש מאתנו לשנות את המשוואה ודרך הפעילות ולהתחיל לחשוב לא במסעות מרתוניים אלא בספרינטים קצרים (בעברית- מאוצים).
כדי שניהול ידע יצליח לתפוס הרבה יותר, אנחנו חייבים, אבל ממש חייבים, להגדיר חבילות קטנות של עבודה, שכל אחת מהן מסתיימת מהר ונותנת ערך ללקוח; והערך ברור גם לו, ולא רק לנו.
עולם התוכנה שנים רבות התקשה ביישום וכל פרויקט לקח אינסוף זמן, מאמץ וכסף. פעמים רבות הניב תוצאות פחותות מהמצופה, כי המשתמשים לא ידעו להגדיר מה שרצו, או שהמפתחים לא הבינו, או שכולם הסכימו, אך עד שהפתרון הגיע, כבר נדרש משהו חדש. עד שקמה תנועה שדיברה על פיתוח מהיר מתגלגל (שם קוד AGILE). והם הוסיפו מתודולוגיה משלהם איך לעשות זאת בתוכנה.
גם אנחנו, הגיע הזמן שנשנה דיסקט. הגיע הזמן שנראה איך מסתכלים על הצורך של הלקוח, גוזרים רק מה שהכי חשוב לדעתו ונותן לו ערך בתפיסתו, ורצים ליישם. מצליח? מוסיפים עוד קצת. לא הצליח- מדייקים ומתקנים. ומתחילים שוב- וחוזר חלילה.
ההפתעה היא שבתפיסת עבודה שכזו כולם מרוויחים. הלקוח מרוויח כי פגענו "בול בפוני". אנחנו מרוויחים כי הלקוח מתלהב, ויש לנו גם סיפוק שחסר לנו בפעילויות המתארכות שעייפו את כולנו. וניהול הידע מרוויח- כי מתחילים להאמין בו ולראות את הערך מהתפיסה הכוללת.
ולשואלים – מדובר ביותר מ QUICK WINS ראשוניים. מדובר בגישה שיטתית המתחילה בלקוח ובערך ומציעה פתרונות קצרים ומהירים. לכל פעילות, בכל תקופה.
השאלה היחידה- למה אנחנו מחכים? הגיעה השעה לפעול: לקוח. ערך. לקוח. קצר. הצלחה.