שייקה אופיר, במערכון "המורה לאנגלית", שואל: "מה ההבדל בין מונולוג לדיאלוג?" ועונה, בדרכו המיוחדת- "במונולוג: אדם אחד מדבר לעצמו; בדיאלוג: שני אנשים מדברים לעצמם".
בואו נקווה שבחיים בכלל, ובארגונים בפרט, מצבנו טוב יותר, וכאשר אנשים מדברים זה אל זה, הם לא רק שומעים את עצמם מדברים, אם כי גם מקשיבים לזולתם ואפילו מתייעצים איתם לומדים מהם.
ואכן, פגישות וישיבות למיניהן הן מנגנון אינטגרלי בהתנהלותו של כל ארגון, ופורום היוועצות אינו רעיון חדש או מהפכני.
פעם שיח כזה התנהל בעיקר תוך השמעת קול, פנים אל פנים, או טלפונית. בעשרים שנה האחרונות התפתחו טכנולוגיות מסייעות רבות ואנחנו יכולים לשוחח ולהיוועץ גם דרך ערוצי הדיגיטל השונים, החל מ MAIL, דרך פורומים המשולבים באתרים ובפורטלים ועד רשתות חברתיות, WHATSAPP וערוצי WEB Conference להיוועצויות חד פעמיות.
אז מה השתנה?
השתנה! למרות שכבר שנים יש לנו טכנולוגיות רבות לקיום קהילות ידע פנים ארגוניות, עד לאחרונה ראינו רק מעטות מהן שמצליחות להתרומם. אבל...בשנה האחרונה יש חדש.
בשנה האחרונה יותר ויותר ארגונים רבים חוזרים להקים ולנהל קהילות ידע מצליחות; בנושאים משפטיים, מחשוביים, הנדסיים, ניהוליים ומה לא.
ואני תוהה- למה דווקא עכשיו?
ניתוח המצב מלמד שיש היגיון. שילוב של כמה גורמים החוברים יחד. ראשית, יש מענה לשיתוף המסמכים. ההיוועצות היא לא במקום, אלא בנוסף. מעבר לכך, יש חידושים טכנולוגיים וכמה חברות וספקים יצאו לאחרונה בסדרת מוצרים קלים ונוחים לשימוש.
אך השינוי המשמעותי, לדעתי, הוא השינוי החברתי. בעקבות עידן הרשתות החברתיות וה- WHATSAPP, יש בשלות חברתית לשיתוף, יש בשלות חברתית למתן האמון. ומכאן, הדרך לקהילות ידע מצליחות- יותר קצרה. אמנם לא לכל צורך מתאים להקים קהילה, ורוב הקהילות הארגוניות מצריכות ניווט והכוונה, אך בהחלט אנחנו חווים רוח חדשה. רוח של שיח מקצועי פורה, וגם על גלי הפלטפורמות הדיגיטליות הארגוניות.
יש בשלות, בואו נתחיל לדבר. לא כדי לשמוע את עצמנו, אלא כדי להצליח מקצועית. לנו ולארגון.