סוגרים עיניים- חושבים מצוינות ארגונית. הרבה אסוציאציות קשורות לטויוטה ולשיטות KAIZEN ולא בכדי. היפנים לימדו אותנו שיעור נהדר איך לייצר תהליך של שיפור מתמיד המוביל למצוינות.
בבסיסה של התפיסה עבודה איכותית, מעורבות של עובדים, מאמץ, רצון לשינוי והרבה תקשור ושיתוף ידע; ובין לבין- הרבה כלים.
אז כמובן שברור שכל מרכיבי ניהול הידע של שימור הקיים, שיתוף..שיתוף..שיתוף ופיתוח ידע חדש מככבים כאן, אך ירידה לעומקם של דברים ובחינה קרובה של הכלים השונים מלמדת על הסתמכות על ניהול ידע בשלושה רבדים:
הראשון שבהם- סטנדרטיזציה: תיעוד והסדרת תהליכי עבודה. היות והארגון כבר קיים, רוב התהליכים כבר קיימים, אך יתכן ולא אחידים, לא מתועדים, או לא מדויקים דיים בדרך שתועיל לארגון באופן מיטבי. תהליכים של חילוץ ידע, פיתוח תורת עבודה מקצועית על בסיס הקיים, וכתיבת הידע בדרך נכונה שתאפשר גם הנגשה טובה עתידית, מהווים את השכבה הראשונה של המצוינות- הסדרת הקיים.
הרובד השני עוסק בתיקון והשיפור המתמיד. או במילותינו בעולם ניהול הידע- בהפקת לקחים. ניתוח פעילויות וניתוח "הפתעות" ולמידה: היכן נדרשת הדרכה, הטמעה ופיקוח, היכן נדרש שינוי של הכתוב כדי שייקל להבינו, והיכן נכון לעדכן את התהליכים ודרכי ההתנהלות. ומכאן שוב בספירלה- תיעוד והסדרת תהליך העבודה המחודש.
והרובד השלישי של המצוינות עוסק בחדשנות: בפיתוח ידע נוסף, חדש וחדשני. איך? בסיעורי מוחות, ע"י צוותי חשיבה חוצי ארגון, ועם הרבה חופש לחלום מחד ולטעות מאידך.
אז נכון שתנועת המצוינות החלה הרבה לפני שידענו להשתמש במונח "ניהול ידע". אך בפועל אין זה משנה כלל. מסתבר שגם תנועה חשובה זו כיוונה למתודולוגיות של ניהול ידע, שכן עבודה נכונה עם אנשים, ומינופו של הידע, כפי שתואר כאן ולא רק- הם הם הבסיס להצלחה.
וכפי שלימד אותנו וולט דיסני: "אם נוכל לחלום את זה, נוכל לעשות את זה". כדאי להתחיל.