כתיבה באינטרנט

טכנולוגיית האינטרנט וההיפר-טקסט אשר החלה לכבוש את העולם בסערה בכניסה למאה ה-21, וממשיכה להאיץ את השתרשותה בממדים עצומים, הולכת ומשנה את האופן והתרבות שבהם בני-אדם ניגשים אל מידע כתוב, במרחבי רשת האינטרנט, כמובן, ולמעשה בכל מקום ומדיה שהם, בכלל.

 

ככל שהולכת ומעמיקה מהפכת המידע הגלובאלית, אנשים בכלל, ובני הדורות הצעירים של ימינו בפרט, מאמצים יותר ויותר הרגלי צריכת מידע טקסטואלי, אשר מצייתים למספר עקרונות חדשים ושונים מאלה שמשלו בזירת תרבות הקריאה במשך מאות ארוכות של שנים. אם לאורך המאה העשרים עדיין היינו רגילים לקריאה נפוצה מכריכה לכריכה של ספרים עבי כרס, הכתובים באותיות קטנות ושורות צפופות, לרוב כמעט ללא צבעים או תמונות, אלא פשוט כמסות עמוסות ומעמיקות של טקסט – כמו הפסקה הזו שעינייך מתאמצות מולה עכשיו – הרי שכיום, בעידן האינטרנט וההיפר-טקסט המתגבש והולך, ציבור הקוראים הניגש לטקסט ברשת, עובד ומחפש ומצפה אחרת.

 

שפע המידע והטקסט, כמות המקורות הנגישים והחלופיים בהינף קליק, האפשרויות וההצעות הוויזואליות והאור-קוליות המגוונות והעוצמתיות, שמצפיפות בתוך הרשת מכל עבר ובקלות מושכות את שימת הלב והעניין, והשילוב עם קצב החיים והעסקים של המאה ה-21 והעולם הטכנולוגי העכשווי, שמפעילים על הקורא ברשת לחץ זמן וצורך להספיק במהירות ובקלות – כל אלה הופכים את הקוראים בני ימינו שמחפשים וקוראים מידע ברשת, למעשה ל-"מעיינים", או "מרפרפים", או "סורקים", הרבה יותר מאשר "קוראים".

 

מעט מאוד אנשים היום לוקחים על עצמם בשיטוטיהם ברשת להתמודד עם פסקאות או מסות מסורתיות של טקסט, שמוגשות כמו הטקסט שהוגש כאן עד לנקודה זו.


ה"מעיינים" או ה"סורקים" של זמננו מחפשים ארוחה טעימה שמגיעה בצורה קלה ומהירה. פחות דווקא סעודת מלכים או מטעמי שף שכרוכה בישיבה מענגת ממושכת. יותר יחס יעיל ומשתלם בין זמן והשקעה קלילים וקולחים, לבין טעם נעים סביר. יש אשר יגידו: לא אוכל גורמה, אלא fast food סביר ומשביע, שנותן תמורה למחירו העממי.


כדי שה"סורקים" של זמננו באתרי הרשת, יבחרו בתוך ים האופציות והגירויים, והמקורות המתחרים, ולחץ הזמנים וקצב החיים, יבחרו להתעכב על המסר שאנו רוצים להעביר אליהם, באמצעות דווקא האתר שלנו, אנחנו צריכים להתאים את הכתיבה האתרית שלנו למאפיינים שלהם, ולציפיות שלהם.
לתרבות הרפרוף והסריקה והעיון המהיר והקופצני שמתוכה הם ניגשים אל האתר והטקסט שלנו.

 

למעשה, כשאנו כותבים את האתר שלנו, לנגד עינינו צריכה להיות מונחת ההכרה, שהמשימה שלנו היא להצליח לצוד את ה"מעיינים" / ה"משוטטים" וה"מרפרפים", בזמן הקצר מאוד שאותו יש סיכוי שאולי יקדישו, כדי לקבוע אם הטקסט שלנו הוא ארוחה מספיק משתלמת עבורם.

 

הם לא יקדישו זמן ומאמץ של קריאת מילים רבות, כדי לברר מה אנחנו מנסים לומר להם.
אנחנו חייבים שהמסר העיקרי והאטרקטיבי שלנו יעבור בכמה שניות הראשונות שאותן יש סיכוי שיקדישו. שמידית הם יבינו שכדאי להם להשקיע קצת יותר, ויבחרו לא לקפוץ מיד לדף או מקום אחר, אלא כן להיכנס קצת יותר פנימה. רק לאחר ה"צייד" המוצלח הזה נוכל לפרט ולהעמיק קצת יותר, בשורות נוספות. אולם כדי שהמעיין לא יתעייף או יספיק להשתעמם, או להרגיש שהארוחה מתחילה להיות כבדה מידי או דורשת מידי, יחסית למה שאולי זמין לו במקום אחר – גם השורות הבאות מתחת לראש הטקסט שמצליח לתפוס באופן ראשוני, גם הן חייבות להיות תמציתיות, קצרות, פשוטות, וקולחות.

 

כלומר, על-מנת לתפוס את המעיין, להעביר לו את המסר, ולהצליח להשאיר אותו לקרוא ולהשקיע מול הטקסט שלנו, הכתיבה באתר האינטרנט שלנו חייבת לציית לעקרונות האלה:

  •  מעט טקסט שמעביר את התוכן והמסר ישר ולעניין, ללא העמקות או תיאורים מיותרים.
  • שורות קצרות ופשוטות.
  • כותרת או מילים או שורות ראשונות בולטות ואטרקטיביות, שמעבירות מידית את עיקר המהות והמסר.
  • בטקסט של מאמר זה שקראתם עד כאן, הכברנו מילים עד שהגענו אל הת'כלס, שברשימת בולטים זו. וזו דוגמא לצורת הכתיבה שלא תעזור לנו להשיג את המטרה באתר האינטרנט שלנו.
    פעם, כמו כאן, היינו כותבים את ההסבר שלאט לאט היה מוביל אותנו אל המסקנה המנומקת, ואל הדברים המעשיים שנובעים ממנה. לאור מה שהוסבר עד כאן, בכתיבה אינטרנטית בת-זמננו חשוב לנהוג אחרת. הפוך. קודם כל המסר החשוב. קודם כל המעשי והחשוב להפנמה וביצוע. רק לאחר-מכן, לאחר שעיקרי המסר כבר הספיקו לעבור, למקרה שהמעיין מצא עצמו מספיק מתעניין כדי להשקיע בקריאה יותר מפורטת הלאה – רק אז נכון להציג את ההסברים והפירוטים שתומכים במסר זה.
    המידע הכי חשוב חייב להיות בכתיבה האינטרנטית בהתחלה. לא היכן שהוא מופיע במאמר זה... רק כאן... :-)

דיברנו עד כה על מבנה הטקסט ועל אופן סידור האמירות לאורכו. עתה המלצות אחדות לגבי אופי הטקסט, סגנונו וצורת הבאתו:


• הקורא האינטרנטי קורא בחיפזון. בתוך כך הוא לא מתעכב על כל מילה, ועלול לחוש עצמו מאותגר מידי, אם נאלץ אותו לחשוב הרבה על-מנת להבין את כוונתנו. לכן כדאי להימנע מניסוח עם תחכום שאינו נחוץ.

  • להימנע מבדיחות שאולי לא יהיה פשוט או מידי להבין.
  •  להימנע מסלנג ומערבוב סגנונות, שעלולים לפזר את הפוקוס של הקורא, או להוביל אותו בדקות הקצרות שהוא מקדיש לנו, למקומות שונים אולי מאלה שאנו מכוונים אליהם.
  • להשתמש במילים מוכרות, פשוטות.
  • לא לסרבל עם תקבולות ומילים נוספות שאינן הכרחיות, לצורך חיזוקים או הדגשות או הטעמות, או לצורך העברת דקויות נוספות – כפי שעשינו במשפט הנוכחי... הרי יכולנו להסתפק ולומר פשוט: "לא לסרבל עם מילים מיותרות".

• בשונה מכתיבה וספרים או כתבי עת מסורתיים, באתרי אינטרנט קל מאוד לשלב אלמנטים גראפיים, תמונות, הדגשות, צבעים, סוגי פונטים, וכדומה. בכדי למשוך את עיניו ותשומת ליבו של הקורא באינטרנט אל הטקסט והמסר, כדאי להשתמש בכתיבה אינטרנטית באלמנטים כאלה, אולם יש לעשות זאת בחכמה:
הכלל שפרשנו לעיל שלפיו יש להעביר את עיקר המסר בהתחלה ולפרט רק לאחר מכן תופס גם כאן, וכך גם הכללים האחרונים בעניין פשטות וישירות, ומניעת קושי או אפשרות להסתבכות או איבוד פוקוס מצד הקורא.

  • ההדגשות צריכות לשרת את ההיררכיה של העברת המסר לאורך דף האתר – קודם כל לסייע בהבלטת האמירות המהותיות והתמציתיות שבהתחלה, ובהמשך לסייע במשיכת עיניי הקורא ויצירת עניין ומיקוד עבורו במקומות משמעותיים בהמשך, בצורה מדודה ומתועדפת. (חשוב להימנע מעודף אלמנטים, או מפיזור שלהם במקומות שאינם מהותיים מבחינתנו לשימת לב מצד הקורא. בכדי לא ליצור עומס או בלבול בעין).
  • כדאי לשלב סוגים שונים וגדלים שונים של כתב כדי ליצור מיקוד ודינמיות ועניין לעין, בצורה מפוזרת במרחב הדף, וגם כאן – לא בהגזמה מעמיסה או מבלבלת.
  • תמונות צריכות להיות נאות, פשוטות ולא עמוסות פרטים, ונהירות באופן מידי, ברמת התוכן או התחכום שלהן.

• למראה הצורני של הדף יש משמעות רבה. הדף צריך להיות ברושם הצורני הכללי שלו קל וקליט, לא עמוס, מעניין ויזואלית, נוח למעבר זריז.
מעבר לשימוש מושכל באלמנטים גרפיים להדגשות וכדומה, כדאי תמיד להקפיד על –

  • פסקאות קצרות ומרווחות.
  • היכן שניתן - להמיר טקסט מעייף בתמונה ששווה אלף מילים או בווידאו.
  • לשבור כותרות "כבדות" לכותרות משנה, המייצרות היררכיה ברורה ונוחה לניווט.
  • להימנע ממצב שיחייב את הקורא לגלול הרבה או לעבור מלמעלה למטה על המון טקסט וחומר, על-מנת להצליח למצוא את מה שמעניין אותו, (כיוון שרוב הסיכויים שהוא יוותר ופשוט ימשיך לאתר אחר). לשם כך, כדאי לשלב בדף לינקים בולטים וברורים, שיאפשרו קפיצה נוחה ומהירה ממקום למקום, על סמך הכותרות בלבד ולא לסמוך על הקורא שיחזור כל פעם לסרגל הניווט וישתמש בו. הוא עלול להתעצל לעשות זאת.

לסיכום,


תרבות וסגנן הקריאה בעידן האינטרנט ובמרחביו משמעותם שלרשותנו עומדים מעט מאוד זמן וסבלנות מצד הקורא בכדי להצליח לעניין אותו, להשאיר אותו בדף שלנו, ולהעביר לו את המסר שחשוב לנו להעביר אליו. בנתונים האלה, על-מנת להצליח במשימה שלנו חובה עלינו לספק לקורא חווית ביקור וקריאה קלה, פשוטה ולא מאתגרת, קולחת, נעימה, 'תופסת', ומהירה.
כמו ההיפר-טקסט עצמו.

 

מקורות:


9 Simple Tips for Writing Persuasive Web Content


How to Write Gobbledygook-Free Content


Information Foraging: Why Google Makes People Leave Your Site Faster

 

 
יולי , בתאריך 01/04/2019 12:49
בהתחלה קראתי,
אח"כ ריפרפתי
והגעתי גם לסכום.
נותרתי עם שאלה-
איך אורך המאמר ומורכבותו כפי שנכתב
מסתדר עם המסקנה ולמה ההנחה שאנשי ניהול ידע יקראו
מה שאחרים מדלגים עליו?