ניהול ידע הנו תחום המתפתח ביותר ויותר ארגונים.
בשנים הראשונות שאלנו את עצמנו לגבי העתיד; תהינו האם ניהול הידע הוא אופנה חולפת בארגונים, עוד Buzzword בסדרה הארוכה שכבר הורגלנו אליה עד כה, או שהפעם זה דבר אמיתי – שינוי / חידוש שכדאי להשקיע בלימודו והטמעתו בארגון.
היום שאלה זו פתורה. ניהול הידע הוא כאן, והוא כאן כדי להישאר; לפחות עכשיו; לפחות בשנים הקרובות; ובודאי גם אחרי תקופת המיתון.
ועם זאת, התחום נמצא בחיתוליו וההתפתחות הנדרשת עוד רבה. מה צופן לנו העתיד בתחום ניהול הידע? התשובה רב ממדית, בדיוק כמו ניהול הידע עצמו.
אנו נוהגים לדבר על שלושה היבטים לניהול הידע: מחשובי, תרבותי, ותהליכי.
התחזית: עולם ניהול הידע יכלול התייחסות לממד נוסף, רביעי: התוכן.
אם נבחן את הידע הארגוני, נראה שאופן ארגוני רב-גוני. חלקו סמוי ויש להפכו לגלוי; חלקו גלוי, אך עדיין בראשם של העובדים ויש לפרמלו ולהעבירו למבנה מתועד; חלקו מתועד אך לא ממוחשב (תתפלאו, אבל יש המון ידע כזה בארגון); חלקו מתועד ואפילו ממוחשב, אך אינו נגיש: יש לארגנו, לקטלגו ובמקרים מסוימים, אף לעבדו. נושא ניהול התוכן וארגונו הולך וצובר מודעות, ואפילו כלי מחשוב כבר מוצעים לכל דורש.
ואם במחשוב עסקינן, הרי שגם כאן התחזית מעניינת.
התחזית: מוצרי הנישה ימשיכו לשלוט. לא תהיה השתלטות בשנים הקרובות של פתרון אחד נותן הכל (אם כי הפורטלים ממשיכים בניסיונם להוביל מגמה זו). פתרונות כוללים יצוצו אך לא יתנו פתרון איכותי ולכן הארגונים ימשיכו ברובם להתעניין בפתרונות הנישה. ועוד-
התחזית: מוצרי ניהול הידע יבשילו. הם כבר נמצאים בדרך לשם, אם כי לרובם, עוד ארוכה הדרך. כולנו תקווה, שעם היציאה מהמיתון ישקיעו יותר ארגונים ברכש תוכנות מה שיוביל את החברות (שלא נכנעו למיתון) להשקיע כספים נוספים בפיתוח ושיפור המוצרים שברשותם. בכל מקרה, כבר רואים כעת הבשלה, מה עוד שרוב המוצרים אינם תוצרת כחול-לבן (ובעולם הרחב, המצב כבר החל להשתפר).
ומהמחשוב, הצצה קטנה לממד התהליכי. ממד זה הולך וצובר תאוצה משנה לשנה, מארגון לארגון, מפרויקט לפרויקט.
התחזית: מגמת הגידול, בה מרכז הכובד בפרויקטי ניהול הידע הנו יותר תהליכי (על חשבון הממדים המחשובי התרבותי), תמשיך ותגבר.
התחזית: למרות שצורכי התוכן יתכן ודומים בין הארגונים והתהליכים דומים, לא יועתקו פתרונות בצורה ג'נרית בין הארגונים, בשנתיים שלוש הקרובות. לא יוצעו (עדיין) יישומים מוכנים לניהול ידע בעולם תוכן X, כאשר דלתת ההתאמה מארגון לארגון הנה כ- 20%. כל ארגון יסתכל על צרכיו. כל ארגון יפתור לביתו. רמת החפיפה בין פתרונות המוצעים לארגונים גדולים לא תהיה משמעותית. במילים אחרות, הערכתנו, שעדיין יחסר מנגנון לשיתוף ידע בין הארגונים העוסקים בניהול ידע בסביבות דומות.
ובצד התרבותי, לאן מועדות פנינו?
בשנה האחרונה ישנה מגמה של חיפוש פתרונות מעשיים. זו מלווה בבריחה מהממד התרבותי. לא שאין כלל ארגונים העוסקים בממד זה, אך סך העיסוק, לעומת שנים עברו, ומרכזיותו של עיסוק זה קטנה. הנ"ל, הן כהמשך למיתון בו נדרשים פתרונות כאן ועכשיו (ושינוי תרבותי אינו מתאפיין בתוצרים מהירים), אך גם כריאקציה לעבר, בו הממד התרבותי היה יחיד או עיקרי.
התחזית: הממד התרבותי יתחזק, כמרכיב בפרויקט ניהול הידע, אך לא מיד. ההתחזקות תהיה רק לאחר היציאה מהמיתון ורק לאחר (ובגלל) שיורגש שוב החסר הנובע מעיסוק ישיר בפתרונות ללא ממד תרבותי מספק. ועדיין, ההתחזקות לא תביא את העיסוק בממד התרבותי למקומו כפי שהיה לפני שנים.
ולסיכום: יותר ויותר מנהלי ידע יפרחו בארגונים. עדיין מתבססים על קורס פה, הכשרה שם, אך עוד כמה שנים יהפוך ניהול הידע למסלול מוכר בכל אוניברסיטה ומוסד אקדמי. לא נשאל את עצמנו האם ראוי שמנהל הידע יהיה במקורו מידען אות תוכניתן, איש או"ש או משאבי אנוש. מנהל הידע יהיה במקורו מנהל ידע.
אך כפי שאמרנו, עוד רבה הדרך....