לראות מנקודת המבט של עצמי
מאת: ד"ר מוריה לוי (תאריך פרסום: 24/11/2018)

אחד הדברים הראשונים שלומדים בניהול ידע הוא לחשוב מנקודת המבט של המשתמש.
חשיבה שכזו חשובה; היא משמשת למספר מטרות, העיקרית שבהם קשורה לדרך הגשת המידע למשתמש.


הגשת מידע למשתמש, תוך חשיבה מנקודת מבטו כצרכן, ולא מנקודת המבט הטבעית שבה אנו אוספים את המידע מספקי התוכן השונים, גורמת לו להיות מעודכן לפי תהליך ולאו דווקא לפי נושא; לפי זמן ולאו דווקא לפי תת תחום; ועוד ועוד. הכל לפי ההקשר. היא מסייעת לנו רבות בארגון כולל של תפריטים ו LAYOUTS של מסכים וחלונות.


אך ראיה זו אינה מספקת, כאשר אנחנו שואלים את השאלה היסודית של "האם"? הגם שנקודת מבטו של המשתמש, ומה הערך שהמשתמש יקבל משימוש בפלטפורמה/ פתרון/ תוכן מסוימים, חשובים ביותר, אני מוצאת שוב ושוב שאנו כמגבשי הפתרונות, כיוצרי מוצרים, כלים ושירותים, בין אם בתחום ניהול הידע, ובין בתחומים אחרים, חוטאים להיות אופטימיים למדי. בוודאי שיש בכך ערך למשתמש, נאמר לעצמנו. בוודאי שזה ייעל, או ישפר, או יקצר את הזמן; בוודאי שכדאי להקים, לפתח ולהציע מענה שכזה.
ואז מגיעה המציאות וטופחת על פנינו. וארגונים לא קונים, או שארגונים קונים, ומשתמשים לא נוהרים; לעיתים אנו מסייעים בהשקות נפלאות וניהול שינוי מושקע לא פחות, אך עדיין יש תחושה של הנשמה מלאכותית, וידיעה אי שם עמוק בלב, שאם לא נמשיך ונתחזק את העשייה- היא פשוט לא תהיה.
אז איך מונעים מצבים כאלו, שאני מודה, שגם אני נפלתי בהם, ואפילו יותר מפעם אחת?


לאחרונה נשאלתי שאלה- שהבנתי שהיא המפתח לתעלומה. האם, עם יד על הלב, הייתי אני עצמי משקיעה כסף, ואפילו מועט וקונה את הכלי/ מערכת/ תוכנה לעצמי? האם הייתי עושה בה שימוש אני?
תשובות בסגנון- אבל לי אין נהלים שהעובדים לא מכירים, ידע שהם אכן צריכים, דרך אחרת להעביר את המידע, או כל תשובה דומה אחרת- הינן תירוץ ותירוץ בלבד! אם אני לא אעשה בה שימוש בעצמי, בעוד מי שאני, כנראה יגרמו גם לאחר לא להשתמש. ואם באמת הוא שונה ממני, ואין לי דרך אמיתית לדמות חלק מעבודתי שלי לעבודתו שלו, אני שואלת שאלה משלימה: ואם הייתי במקומו- באמת ובתמים הייתי צריכה את הפתרון הזה? לא היתה דרך להסתדר כפי שאני מסתדר היום?

התחלתי לשאול את עצמי שאלות שכאלו לאחרונה. מפתיע כמה שאלות פשוטות ודווקא מנקודת המבט של עצמי, שאמורה להיות הכי טבעית, והכי קרובה לנו, לא נשאלו בעבר. ומדהים עד כמה שאלות אלו עוזרות לחדד את הכיוון למענים היותר נכונים ויותר מסייעים. ממליצה בחום  :)

 
דורון שדמי , בתאריך 26/11/2018 08:48
שלום מוריה,

קיימת חוויה בקרב עובדי ארגון המכונה נע"ת (נוסף על תפקיד) שעל פיה חש העובד כי כלי/מערכת/תוכנה הינן מטלה נוספת, שאינה תורמת לתחום עיסוקו. בעת הטמעת מערכות לניהול ידע בארגון, יש, לדעתי, לנתח את גורמי חווית הנע"ת בכל הרמות, מאי הלימה עם החזון והאסטרטגיה של הארגון (חווית נע"ת הנובעת מכשל בהטמעת תרבות ניהול ידע בארגון) ועד לכלי הממשק של משתמש המערכת לניהול ידע (חווית נע"ת הנובעת מהתעסקות באמצעי, הגורעת מהאנרגיה הזמינה לביצוע התפקיד).