כשעוסקים בהפקת לקחים, אחד השלבים המשמעותיים ביותר היא שאלת ה"למה". אנחנו מבררים קודם כל למה קרה מה שקרה (שלא ציפינו), ומנסים לברר את הסיבה לכך. עצם זה שהצלחנו לבצע פעולה מורכבת בזמן קצר, למשל, היא נחמדה, אך הידע המעניין הוא למה הצלחנו, בירור שאם נרד לשורשיו כהלכה, נוכל לייצר דרך שיטתית לבצע פעולות דומות בתנאים מסוימים בפחות זמן משהכרנו.
כל מי שעוסק בהפקת לקחים יודע, שתמיד אנחנו מחפשים את הידע המייצג את שכבות הקרחון שאינן נראות. כי מה שנראה הוא אולי ברור מאליו, אך השכבות התחתונות- הידע שמאחורי הידע, הן שמלמדות הרבה יותר.
הדבר דומה בכל פעילות, ולא רק בהפקות לקחים. תכננת מוצר חדש מגניב? זה בהחלט בעל ערך להדגים אותו, אך עוד יותר בעל ערך, אם אתה רוצה לגייס משקיעים, להסביר מה הרציונאל שגרם לך לפתח דווקא את המוצר כך ולא אחרת. הסבר שכזה, ילמד את המשקיעים גם את מה שהם רואים במוצר, גם מה עוד גלום בו, והם לא נתנו דעתם, מה הפוטנציאל שלו להתפתח, וגם...שהם עוסקים באנשים בעלי חשיבה שכדאי להשקיע בהם, כי הם ידעו גם להביא את הדבר המעניין הבא.
תרחיש שלישי, שבו הידע שמאחורי הידע הינו חשוב מעין כמוהו, הוא בתחום קבלת ההחלטות. אנחנו רגילים לתעד את ההחלטות שלנו בסיכומי דיונים, אך דווקא הרציונאל- המניעים בעד ונגד, ומה בסוף הכריע לטובת קבלת ההחלטה, חשובים מעין כמותם. עיון בהם, יוכל לסייע לארגון בבואו לקבל החלטות בנסיבות משלימות, דומות או אפילו זהות. ההחלטה בלבד אינה מספקת, כי תמיד התנאים משתנים. חשוב לדעת מה עמד לנגד עינינו כשבחרנו בנתיב מסוים ולא אחר.
ההמלצה: כדאי להבין שבכל העיסוק בידע, חשוב הידע שמאחורי הידע. אם הוא איננו- ראוי לפתחו. אם הוא נמצא- בנושאים עקרוניים- ראוי לתעדו (אך כמובן השתדלו שלא לחפור, אחרת לא ירצו לקראו).
ושאתם רואים תופעה, ולא מצליחים לדעת מה הרציונאל, מה עומד מאחוריה, זכרו:
Someday, everything will make perfect sense. So for now, laugh at the confusion, smile through the tears, be strong and keep reminding yourself that everything happens for a reason.”
— John Mayer