בשעת כתיבת שורות אלו אני שומעת ברקע משחק כדורגל. לא כי אני אוהדת כזו גדולה של ספורט; יש עכשיו מונדיאל, וכנראה שכולנו, סביב כל הטלוויזיות והמחשבים בעולם, בין באיסלנד או בניגריה, בשוויץ, באנגליה או בישראל, הופכים להיות איכשהו אוהדים, אם אקטיביים ואם פסיביים (כמו ששנים רבות היינו כולנו מעשנים פסיביים).
בין משחק למשחק, אין סוף פרשנויות. ומאחורי השדר בגדול על המסך, שישה ICONS גדולים ולידם כיתוב כלשהו.
אין ספק שהשימוש ב ICONS חדר לעולמנו ובענק. הוא החל אולי כאופנה עיצובית,, אך כיום השימוש ב ICONS הוא הרבה מעבר לכך:
אנו משתמשים ב ICONS כדי לאוורר את הטקסטים שאנחנו מגישים. אם פעם חשבנו שמינימום קליקים הינו יעד, הרי שהיום ברור לכולנו, שמקומו של הרחק הלבן, מקומם של התמונות ומקומם של ה ICONS חשוב לא פחות, להקלת יכולת הקריאה שלנו, מעצם היותו של הטקסט עמוס פחות.
אנו משתמשים ב ICONS כדי לשפר את הבנת הטקסט. לא רק בעצם היותם אוורור לתוכן, אלא גם בזכות תוכנם ומהותם. התמונה הפשוטה, אפילו אם לא השקענו רבות בעיצובה, מסייעת להבנה הקוגניטיבית ולמעשה כאילו אנו קוראים פעמיים- מצד אחד את הטקסט ובמקביל את שפת סימנים המלווה אותה.
אבל, ישנו עוד שימוש ל ICONS, שהיה מקובל שנים רבות עוד לפני אופנת העיצוב שאנו בעיצומה, ונראה שיישאר גם רבה אחריה. אנו משתמשים ב ICONS כדרך להעביר מסר בינלאומי ולחסוך בטקסטים בכל מקום שאפשר. בכל נמל תעופה, מלון ואתרים נוספים המכונים לקהל הגלובלי נמצא הפניה לשירותים ואולי גם למעליות ולקפה תוך שימוש בסימבולים. אין כבר צורך לתרגם כל דבר למספר שפות. אפשר להחליף את הטקסט ב ICON בעל משמעות ברורה, ופתאום כולנו, בלי שלמדנו את השפה המקומית, והמארח, בלי מאמץ גדול, מדברים כולנו את אותה השפה. בתוכנות התומכות בשימוש רב שפתי, אנו מוצאים יותר ויותר את אותה התופעה. במקום חלק מהתפריטים העמוסים המתורגמים משפה לשפה, אנו מוצאים הכוונה באמצעות ICONS. ובכל מקום שכך המצב, אנו לא נדרשים לתרגום.
לטובת נגישות בוודאי נוסיף הסבר מאחורי הקלעים, אך אז עניין התרגום הרב שפתי ימעט משמעותית.
אני יושבת וצופה כדורגל, יחד עם עוד מיליארדים עכשיו מסביב לעולם. הכדורגל, כמו ה ICONS, הם עוד דרך לדבר באותה שפה בלי צורך בתרגום.
יש בכך משהו יפה בחיבור הזה המאפשר שיתוף גלובלי בדרך של שתיקה יפה ומעוצבת :)