Digital Media Ethics
מאת: ד"ר מוריה לוי

הספר "Digital Media Ethics ", הינו ספר שנכתב ע"י Charles Ess. הספר הינו הוצאה מחודשת של ספר שיצא במקור בשנת 2009, אך ההוצאה העדכנית משנת 2014 אכן עדכנית מאד.
מדובר בספר שנועד לאקדמיה- ללימודי אתיקה בתחום הדיגיטל. הספר כולל, מלבד בסיס תיאורטי ועיסוק מעשי בסוגיות האתיקה, גם שאלות לדיון בכיתה, סיפורי מקרה וכלי הוראה נוספים.

מפת הספר:

הסיכום להלן מתייחס בעיקר להיבטים המתודולוגיים וממעיט בהיבט התיאורטי וההוראתי.
הספר מזכיר עוד מספר סוגיות עליהן מרחיב פחות, דוגמת המשמעות של דמוקרטיה והמשמעות של עיתונות בעולם הדיגיטלי (בהיבטים אתיים).
לטובת אלו ולהעמקה, כדאי לקרוא את הספר כולו.
קריאה מהנה!

אתיקה- גישות תיאורטיות

 

שתי התיאוריות המרכזיות בנושא אתיקה מתבססות על הגישות להלן:


א. תועלתנות Utilitarianism
בחינת היתרונות והעלויות שבכל חלופה, ובחירת החלופה הטומנת את מירב היתרונות
מגבלות עיקריות של גישה זו:

  • לא תמיד קל למדוד את היתרונות ועלויות באופן שמאפשר השוואה
  • לא ברור עד כמה בחינת היתרונות והעלויות מתייחסת לעתיד ועד מתי
    הסתכלות קדימה בטווח של שעות? ימים? שנים?
  • איזו נקודת מבט נלקחת בחישוב יתרונות ועלויות? שלי? פרט אחר? החברה?

ב. מוסר Deontology
הסתכלות על מה שנכון, ולא על הדברים הגורמים הנאה, או בעלי יתרון ונוחות.
קל להסתכל על תפיסה זו בראייה דתית, שכן כל דת מגדירה את שנכון ושאינו נכון, אך יש גם תפיסות לא דתיות דוגמת Kant או זכויות הפרט המממשות תפיסה זו.
מגבלות עיקריות של תפיסה זו:

  • אי הסכמה על ערכי המוסר
  • אי הסכמה על נכונות בכל תנאי (יש מקרים למשל, יש יאמרו, שמותר לשקר)

תיאוריות נוספות הנשענות עליהן כוללות:


ג. אתיקה יחסית Ethical relativism
השקפה לפיה ערכי מוסר לעולם יחסיים ולא מוחלטים, ולכן יש להיות סובלניים לערכים של האחר.
בניגוד לאתיקה זו, אתיקת המוחלט (Ethical Absolutism) מחייבת בחירת עמדה.


ד. אתיקה פמיניסטית Feminist ethics (אתיקה של דאגה)
אתיקה המתבססת על תכונות נשים: נשים מחפשות יותר דאגה ואחריות לך ולאחר. אתיקה זו שמה במרכז את הדאגה לאחר ואת מערכות היחסים בין האנשים.
דוגמא בהקשר של סוגיות דיגיטליות: אתיקה זו תראה בחיוב אדם המשתמש בטלפון של אחר, כדי להתעניין בשלומו של אדם אהוב.


ה. אתיקה של מידות טובות Virtue ethics
אתיקה המבוססת על השאיפה של אדם להיות מצוין, על ידי פיתוח מידות טובות.
האתיקה שמה במרכזה את עולם התחושות.
דוגמא בהקשר של סוגיות דיגיטליות: כיצד נכון לתכנן התנהגות של רובוט?


ו. אתיקה מבוססת על תורת קונפוציוס Confucian ethics
אתיקה משמעה בראש וראשונה היות האדם מושלם, כחלק מהרמוניה כוללת.
אתיקה זו שמה במרכז את החינוך להתנהגות חברתית הדואגת לזולת
דוגמא בהקשר של סוגיות דיגיטליות: ישנו דיון רחב ברשת, לגבי סתירות לכאורה בין WEB2.0 ורשתות חברתיות לתורה זו.


ז. אתיקות וגישות אפריקאיות African
אתיקות המתמקדות במספר מידות טובות, דוגמת הדאגה לכלל לפני הדאגה לפרט
דוגמא בהקשר של סוגיות דיגיטליות: התייחסות שונה להפצת מידע ברשת וזכויות הפרט בהקשר זה.

האתיקה בעולם הדיגיטלי, נשענת על תיאוריות אלו, ובפרט על שתי הגישות המרכזיות לעיל.

ולמרות קיומן של גישות שונות, ואינטרפרטציות שונות, יש מקום לאתיקה דיגיטלית משותפת על מה שאכן משותף (לא לרצוח לדוגמא).

 


חזרה

 

פרטיות

 

ישנן גישות שונות לתפיסת הפרטיות וזכותו של אדם לפרטיות:
מחד, הגישה האירופאית לפיה לכל אדם זכות לפרטיות לגבי עצמו, משפחתו ולכתביו;
מאידך, בגישה האפריקאית המעדיפה את רווחת הקהילה על רווחת הפרט.
ובין לבין, גישה אמריקאית, הדומה לאירופאית אך פחות אדוקה בגישתה.

 

ההתייחסות בעולם הדיגיטלי לפרטיות, מוציאה על פי רוב את המנהלנים וכלי מניעת פריצות, מחוץ להגדרות הפרטיות, אך כוללת התייחסות ל:

  • Emails (כבסיס למשל להכרת מגדר או תוכן שיחות)
  • שיטוט וכניסה לאתרים (כבסיס למשל לשליחת פרסומות)
  • שימוש ב IP (כבסיס למשל להכרת הזהות ופעולות המבוצעות)
  • גישה לטלפון החכם של הזולת
  • גישה למצלמות שמצוינות במכשירים השונים שלנו ובמקומות ציבוריים
    ועוד.

מה ינגוד את האתיקה? משתנה לפי התרבות; וגם כאן צריך להיזהר מעודף הכללה.
Luciano Floridi הגדיר את "המידע שלי" כשייכות פנימית/אישית, בניגוד לרכב או חפץ אחר, עליו יש לנו שייכות חיצונית, שאינה באמת חלק מאיתנו. ההשפעה על החדירה לפרטיות, נובעת מהבנה זו כפלישה שאין לקבל.

 

כפרטים, עלינו להכיר ולקבל שרבים אוספים עלינו מידע וברשות, בין אם חברות פרטיות בשירותיהם אנו עושים שימוש, ובין אם הממשל. אנו יעד לחדירה לפרטיותנו ולאינטימיות שלנו, גם אם איסוף המידע נעשה כחוק.

 

החדשות הטובות הן שהגלובליזציה גורמת לקרבה הדרגתית בין התרבויות בערכי האתיקה, ולקביעת חוקי פרטיות המכירים את ה"אני" לאור השינויים הדיגיטליים והשינויים התרבותיים כאחד.
ונקודה מעניינת על הבדל שעדיין קיים: בתחומים שונים, באירופה, אתה צריך לתת הסכמה אקטיבית כדי שיעשו שימוש במידע שלך. בארה"ב- להיפך; אתה צריך לבקש במיוחד, שאל ייעשה כן.

 


חזרה

 

העתקה והפצה; זכויות יוצרים

 

ישנן שלוש גישות (מערביות) להתייחסות לקניין רוחני:

  1.  גישה תועלתנית על פיה העתקה מוצדקת אם זו תורמת לכלל לאורך זמן (ארה"ב)
  2.  גישה (מוסרית) המגנה על זכותו הפנימית/ עצמית של המחבר ולכן אין להעתיק (אירופה)
  3. גישה המגנה על זכותו של המשתמש, ולכן מקדמת שיתוף פתוח דוגמת open source, Wikipedia ועוד (מתאים לתפיסה האפריקנית/ קונפוציוס).

בעניין זכויות יוצרים, ישנו ויכוח.
יש כאלו שיגנו על זכויות היוצרים בכל מחיר; אחרים, ימשיכו את דרכם של מרטין לותר קינג וגנדי ויכריזו שיש חוקים שאינם מוסריים ולכן נכון שלא להישמע להם.
המצדדים בגישה תועלתנית- יתלבטו בהקשר למקרה; ואילו המצדדים בתפיסות של קופציוס או תפיסות אפריקניות, יעדיפו את רווחת הקהילה, ולכן יתנגדו לקיום זכויות יוצרים.
בהסתכלות של מידות טובות, הידע מתפתח מהעברתו והבנתו על ידי הזולת- ולכן זו המידה הטובה שעל פיה עלינו לנהוג.

 

אין מכאן לפרש שכל העתקה מותרת, אך בהחלט התפיסות האתיות שופכות אור חדש על הסוגיה.

 


חזרה

 

חברות

 

אין ספק שהרשת הגלובאלית והכלים שבה מאפשרים להרבה אנשים לחדש ו/או לחזק קשרים עם חברים, כפי שלא ראינו בעבר. הדבר בולט במקומות בהם יש נדידה מוגברת, דוגמת ארצות הברית.
עם זאת, יש מספר בעיות המתעוררות בהקשר זה:

  • לחץ חברתי להצטרף, עד כדי סנקציות של נידוי
  •  חברות המנוצלת לשיימינג ובריונות רשת
  • אפשרות צרה ומוגבלת להצגה עצמית העושה עוול עם האדם

מבחינת הסוגיות לעיל, נראה של גישת המוסר ולא גישת התועלתנות מספיקות לבדן כדי לתת מענה לסוגיות העולות. דווקא אתיקת המידות הטובות יכולה להיות שימושית בכל מה שנוגע לדרך התנהגות נכונה שראוי לרכוש, לפתח ולטפח.
תכונה ראשונה אותה מונה Vallor לדוגמא, בהקשר זה, הינה של אמפתיה. בצידה, טיפוח קשרים ארוכי טווח (שימור) וסבלנות. אין ספק שהלה נוגד חלק ממאפייני הרשת הנתפסים לעיתים כתזזיתיים.
לדוגמא: מידות של היותנו חיוביים כלפי הזולת ויכולתנו להקנות לו מקום וביטחון- בוודאי שלא יאפשרו שיימניג.

 

ועדיין לא מדובר בסביבה בטוחה. האם ניתן לשנותה? נצפים מאמצים כאלו:

  • ארגון KISA, למשל, פיתח רשימת דרישות אתיות, שניתן לסכמן כעידוד הפרט באינטרנט לנהוג בדרך שתתרום להרמוניה הכוללת של החברה ויצירת "עולם אינטרנט יפה"
  • פרויקט קוד פתוח Diaspora מנסה לייצר רשת אלטרנטיבית בטוחה יותר, השומרת יותר על פרטיותו של כל חבר בה
    ועוד.

 


חזרה

 

מין ברשת

 

פורנוגרפיה היא בעיה ידועה ברשת. אך אפילו למונח זה פרשנויות רבות המשתנות בהתאם למדינה ולתרבות. הגדרתה, למטרות חוקיות ואתיות, מורכבת ולא פשוטה.

 

הסתכלויות שונות יכולות לכלול:

  • פורנוגרפיה מתייחסת לגוף האדם כבשר וככזה בלבד
  • פורנוגרפיה מאפשרת לאנשים בעלי זהות ונטיות שונות למצוא מענה לצרכיהם ברשת

ניתוח נושא פורנוגרפיה בגישה התועלתנית מעלה לחיוב את היבט חופש הדיבור, ולשלילה את הנזק לנשים/ ילדים . דווקא בסוגיה מעין זו, הביקורת נגד הגישה התועלתנית תופסת מקום:
עד כמה אנו יכולים להיות בטוחים בהערכותינו את מידת התועלת והנזק? איך אפשר להעריך את רמת הנזק והתועלת? ובכלל... האם נכון לשפוט בכלים שכאלו פורנוגרפיה?

 

שאלות נוספות הקשורות לתחום:

  •  האם נכון לאפשר פרסומות שתוכנן המיני פוגע בחלק מהאוכלוסייה?
  • האם אנו מייצרים לאנשים הזדמנויות להיחשף לאפשרויות נוספות בזכות הרשת מעבר למה שהכירו קודם לכן?

לכאורה נושא פשוט, אך בפועל מאד רחוק מכך.

 


חזרה

 

משחקים

 

משחקים ברשת כוללים, בין היתר, גם אלימות, ואלו מעלות שאלות אתיות:

  • השפעה של המשחקים על התנהגות בחיים (ויש דיווחים על מעשי רצח בעקבות)
  •  התייחסות למשחקים כהתמכרות- בחינה סבירה? האם יש מקום להתערבות?
  • תכנים מיניים במשחקים- האם פורנוגרפיה?
  • יכולת/ רשות להגביל משחקים כדי למנוע הרגל של אלימות- האומנם רק משחק או סכנה?

 


חזרה

 

אין ספק שהמדיה הדיגיטלית מעלה בפנינו סוגיות אתיות רבות חדשות.
אלו יכולות להיבחן על פי גישות ומדדים של אתיקה קלאסית, וכך אכן קורה בפועל. אולם, מורכבות הסוגיות, באה לידי ביטוי כמו גם בחיים, גם בעולם הדיגיטלי, וגם כאן אין כנראה תשובות פשוטות, כמעט בשום הקשר.