לעולם, כך למדנו מעולם הרפתנות, ניתן להביא את הפרה אל השוקת, אך לא ניתן להבטיח שתשתה ממנו. כך גם במציאות שלנו של המאה ה- 21, יש בכוחנו לעזור לעובדים לדעת, אך אין בכוחנו לגרום להם לפעול.
המזל שלנו, שכמו הפרה חפצת החיים, גם מרביתם הניכרת של העובדים רוצים לעשות את תפקידם, בדרך הטובה ביותר, לפחות זו הנתפסת על ידם ככזו.
נכוון שלא תמיד יעשו, גם אם יידעו: לעיתים הבקשה לא ישימה, לעיתים המאמץ גדול מידי, ולעיתים הם חושבים שזה אינו הפתרון הנכון. כל אלו מתארים מצבים של בחירה שלא לפעול, אך אלו החריג, כך אנו מקווים, ולא העיקר.
אבל...גם כדי שיידעו עלינו לפעול נכון. ויש לכך מספר רבדים:
ראשית, עלינו לכתוב את המידע בדרך שתאפשר לנו להתרכז בתוכן ולא בקריאה. השפה תהיה פשוטה כדי להבטיח. שהעובד לא יצטרך להשקיע את המאמץ הקוגניטיבי בלהבין מה רצינו להגיד, אלא יוכל לצלול ישר למהות העניינים, כתיבה חיובית (בדרך כלל), כתיבה תמציתית, פישוט לשוני, ומינימום הסחות דעות (צבעים בוהקים, אלמנטים קופצים ועוד), תורמים אף הם לריכוז, להבנה, ובזכות כל אלו, גם לשיפור הזיכרון.
מעבר לכך שאנו משתדלים "שלא להפריע", יש דרכים לסייע. תמונות ו- icons, במינון נכון, ובתנאי שהתוכן שלהם מחזק ולא רק משלים, יכולים אף הם לסייע לשיפור קליטת המסר. במילים אחרות, אנחנו קוראים את המילים, אך במקביל להם, קוראים בעיניים את התמונות, ואלו משתלבות במארג ההבנה. תומך קריאה מסוג נוסף, הינו דרך ארגון הטקסט. שימוש בטבלאות, כאשר עמודה אחת (ראשונה או אחרונה) ממעוטי תוכן, מדגישה את תוכנם. למשל, אם אנו רוצים להדגיש לכל פעולה אם היא נעשית בדיווח פנים אל פנים, בשיחה טלפונית או בכתב, שימוש בטבלה הפרדת מידע זה לעמודה ייעודית, יקל עלינו לנהוג בדרך הנכונה. הדגשה (שימוש ב BOLD), הינה אף היא כלי תומך הבנה, ויש נוספים. ככל כלי אחר, ושוב.. אל תגזימו.
וברמה הגבוהה ביותר- אסור להציף במידע. חלוקת המידע לפסקאות בחלוקה שאכן טבעית לקורא, מאפשרת לקורא להתמקד. חלוקה שכזו מתאימה בכל פלטפורמה, על אחת כמה וכמה, כאשר אנו קוראים יותר ויותר תכנים מתוך הטלפון, שמזמן הפך להיות אמצעי מרכזי בכל הקשור למידע וידע.
אפשר לעזור לעובד לדעת. כדאי לעזור לו. ובעצם,.. לעזור לנו.