השפה האנגלית עשירה מאד. ידיעות הן NEWS, ואילו ידע הוא KNOWLEDGE; שתי מילים שונות מאד, ללא קשר צורני כלל. השפה העברית תמציתית יותר. זה יכול להיחשב כחיסרון, אך גם כיתרון; ולא במקרה יש קשר בין השניים- בין הידיעה לידע.
אז נכון שבמילון אבן שושן, עליו גדלו רבים מאיתנו, השניים מתערבבים וידע מוגדר בראש וראשונה כידיעה. אך אם ננסה לדייק, הרי שידיעה היא מסר, הודעה, או אפילו חדשה. לעומתה, לידע אנו מתייחסים כאל גוף סדור של תוכן; מכלול המאפשר לנו, בתקווה, להכיר נושא ולהבינו.
ידע יכול להתפרש, ואילו ידיעה, היא על פי רוב, ממוקדת. ידע הוא מקיף, וידיעה מכוונת לחדש.
ולמה אכפת לנו כל כך הדיון על ידיעות וידע?
עולם ניהול הידע מטפל גם בידיעות וגם בידע. אך בעוד לידיעה חיי שעה, וכפי שכבר נאמר "עיתון החדשות של אתמול, משמש בעיקר לעטיפת הדגים היום", הרי שהידע אמור לשרת אותנו לתקופת זמן ארוכה (כל עוד הוא נכון ועדכני). הדרך בה נכון שנטפל וננהל את הידיעות שלנו שונה מדרך הטיפול בידע, וזאת בכמה היבטים:
ראשית, בדרך הכתיבה. דרך כתיבת ידיעה נכון שתהיה שיווקית, בכדי למשוך את הקהל ולעניין אותו באמור. מותר, ובמרים מסוימים, אף רצוי, לעשות שימוש בכותרת פחות ברורה, ואפילו מניפולטיבית, לטובת סקרנות הקורא ומשיכתו לטקסט. לדוגמא, בבלוג זה נכתב פוסט לפני מספר חודשים שכותרתו: "מנוי יקר, פקח בדק את רכבך...". אין ספק שלטווח הקצר כותרת זו מיטיבה ומושכת אנשים לקרוא. לטווח היותר ארוך, היא פחות נוחה, ואולי כותרת המשנה "פוסט על הידע הלא חשוב שכל כך חשוב", היא הרבה יותר משמעותית. כאשר אנחנו כותבים ידע, חשוב שיהיה ברור, כתוב באופן תמציתי, וכמה שפחות מתחכם.
שנית, יש גם הבדל בהיקף הנכתב. באופן טבעי ידיעה צריכה להיות ממוקדת וקצרה, ומתמקדת בחדש, או במסר קצר שחשוב שהקורא יזכור. הידע, מותר שיהיה נרחב; הוא אמור להיות מקיף וכולל. אין בכך רישיון להיות ארכנים וטרחניים, אך בהחלט, יש לפרט את הנדרש להבנה הברורה של הנושא המדובר. פעמים רבות, על כן, הידיעה הקצרה תפנה לגוף הידע הנרחב (ולא הכוונה כן לכותרת חדשות ופירוט החדשה- אלא לידיעה המופנית לידע סדור). כך נוצרת זיקה בין השניים, תוך שמירה היתרונות של כל אחד מהתצורות.
אך יש גם הבדל שלישי, שעליו אני רוצה לתת את הדעת, ואולי אפילו ניתן לומר שלכבודו נכתב הפוסט כולו: יש מקום להבדל בפלטפורמה הדיגיטלית באמצעותו אנו מעבירים שני גופים אלו. כאשר אנחנו מדברים על ניהול ידע ארגוני, שמנו את שניהם בפורטל. הבדלנו במיקום, כאשר הידיעות זכו למעמד של כבוד בדף הבית או בדפי לובי נוספים. ואילו הידע אורגן לאחר כבוד בדפים משניים, כאשר מנוע חיפוש ותפריטי ניווט סייעו בהנגשה. הדבר טוב ואפשרי גם כיום. אך ניתן להתקדם ולצעוד צעד נוסף קדימה. הרשתות החברתיות והטלפונים הסלולאריים הינן פלטפורמות דיגיטליות מצוינות להעברת מסרים קצרים. הן אידיאליות להעברות ידיעות, וטובות יותר מהפורטל אליו התרגלנו, היות והן מצליחות להגיע ליותר אנשים, ביותר מיידיות, ובעיקר... תוך יצירת תנועה, תגובה ושיח של האנשים בעקבותיהן. במילה אחת- הן מייצרות engagement.
לטעמי אסור לוותר על יכולות אלו. ראוי אולי לבצע הפרדה חדשה בין הידיעות לידע, כאשר הידע יישב לאחר כבוד בפורטלים (לא התכוונו להספיד אותם, אלא רק לשנות את ייעודם), ואילו הידיעות והתקשורת יעברו לרשתות החברתיות ולטלפונים. הזיקה בין השניים תימשך, כפי שכבר תואר, כאשר הרשתות תהיינה בעיקר למטרות PUSH ואילו הפורטל ישמש בעיקר למטרות PULL.
בכך, כך נראה, נוכל להצעיד את שיתוף הידע עוד צעד קדימה. חשוב :)