הספר Well-being: The five Essential Elements, הינו ספר שנכתב ע"י Tom Rath & Jim Harte, שני בכירים ב- Gallup בשנת 2010.
הספר, מתבסס על מחקרים וסקרים רבים שבוצעו במשך עשות שנים בגאלופ, תוך הסתמכות בצדם על מחקרים של אוניברסיטאות מפורסמות נוספות.
הנושא בו עוסק הספר- רווחה אישית.
בד בבד עם תיאור התפיסה והמחקר הסטטיסטי, הספר כולל ציטטות רבות של הפרטים, ובכך משווה לרעיונות המוצעים רובד נוסף, המוסיף להבנה של הקורא ומוסיף לתובנותיו.
הספר קל לקריאה, ומומלץ כמובן שלא להסתפק בתמצית זו, אלא לקרוא את כולו.
תפיסת הרווחה והבסיס למחקר
התפיסה המרכזית אותה מובילים כותבי הספר היא תפיסה הוליסטית. לא נכון להשקיע רק בדיאטה, רק בפיתוח קריירה, או בכל תכנית ספציפית אחרת. כדי שנגיע לרווחה אישית- נדרש השילוב של 5 המרכיבים המתוארים להלן.
לא מדובר רק ברעיון שנשמע הגיוני. התפיסה המוצעת מבוססת מחקרי. הרבה מחקרים. והרבה מדינות. והרבה אנשים. ליתר דיוק, 22,000 אנשים ביותר מ- 150 מדינות.
נכון שאין כיסוי של כל ניואנס, אך בהחלט, על סמך המחקר המקיף מדובר בחמשת המרכיבים המרכזיים ברווחה שלנו כבני אדם.
לתוהים לגבי מקום האמונה במודל זה, מציעים החוקרים להתייחס לאמונה כבסיס, כאשר הרוחניות, בתצורותיה השונות, משפיעה על התנהגותנו במרכיבים השונים.
ומה הגורם המעכב המשמעותי ביותר לדידם? אנחנו. האדם, לגבי רוב ההיבטים, הוא המעכב את רווחתו האישית. הוא עושה זאת על ידי קבלת החלטות המעדיפות את הטווח המידי, על הרווחים והתועלות לטווח הרחוק (מה אוכלים, מה עושים עם הכסף שלנו, וכו'.
קריאה של הספר יכולה להשפיע על הבנת הכדאיות שבקבלת החלטות אישיות לטווח הרחוק. לא מדובר רק במשהו הכדאי באופן כללי; יש הוכחות. יתר על כן, אדם יכול לייצר לעצמו אוסף החלטות, הקרויות בפי הכותבים "החלטות ברירות מחדל" היוצרות העדפה ארוכת טווח. דוגמאות לכאלו הינן בחירת מסעדה שיש בה בעיקר תפריט בריא, הפרשת כספים קבועה כחלק מהשכר, ועוד. הדוגמאות הרבות מתוארות בהמשך, בהתאם לפרקים הרלוונטיים. למידה מהם, יכולה לסייע לכל אחד ואחד מאתנו לשפר את רווחתו האישית.
לעיתים גם ניתן לקבל החלטות שיש להם יתרון גם בטווח הקרוב וגם בטוח הרחוק.
כל אלו מובילים לכך שהספר אינו רק ספר הכולל ידע העשרתי, אלא הנעה לפעולה. קידום שלנו עצמנו ליותר רווחה אישית.
הספר מאורגן על פי סדר ההשפעה- מהגורם המשפיע ביותר, על פי הסקר, למשפיע פחות. גם נקודה למחשבה שיכולה ללמד אותנו על מהות האדם.
חזרה
רווחה קרייריסטית
רווחה קרייריסטית היא המרכיב המשמעותי ביותר על רווחתנו. אך שלא נתבלבל; השימוש במונח קרייריסטי אמנם מכוון לרובנו, היוצאים למקום עבודה (פיזית או וירטואלית) במובן הקלאסי של המילה, אך לאחרים בה במידה- כדרך להגדיר את עיסוקם ביום יום (בין אם עקרת בית, פנסיונר, סטודנט או אחר).
אחד המחקרים המעניינים בהקשר זה, המלמדים על חשיבות העבודה, מראים, כי סטטיסטית, לוקח יותר זמן להתאושש מאבטלה של למעלה משנה, מאשר ממות בן זוג.
מהי רווחה קרייריסטית?
עד כמה אנו אוהבים את אשר אנו עושים במהלך היום; עד3 כמה טוב לנו; עד כמה אנו שמחים/מרוצים/מאושרים במהלך יום העבודה, ועד כמה טוב לנו בעבודה בכלל.
מה משפיע על כל אלו?
במשפט אחד ניתן להגדיר זאת כטים הקשר שלנו למקום העבודה (engagement).
אם נפרוט גורמי משנה המשפיעים על כך נמצא-
- מנהלים שרואים את צמיחת העובדים עליהם הם ממונים כמטרה בפני עצמה (ולא רק כאמצעי להצלחת הארגון).
- ארגונים שאכפת להם מהעובדים שלהם (ומשפחתם) ברמה האישית.
אגב, יותר גרוע מנהל מתעלם, ממנהל שאינו גורם לך לחוש בנוח.
מה מרגיש מי שיש לו רווחה קרייריסטית?
המחקר מלמד כי:
- אנשים המקושרים לעבודתם וחווים "רווחה קרייריסטית" מאושרים יותר, וזאת, גם בימי העבודה, וגם בימים שבין לבין (דוגמת סופי שבוע).
- אנשים שלא התחברו למקום העבודה, היו פגיעים יותר לדיכאון (פי 2).
- אנשים המקושרים לעבודתם חולים מדווחים על פחות ימי מחלה.
טיפים לחיזוק הרווחה הקרייריסטית:
- הפעלת החוזקות (האישיותיות) שלנו- מידי יום.
- התחברות למישהו, בעל חזון דומה לך שיעודד את הצמיחה וההתפתחות שלך. בילוי זמן משותף עימו.
- השקעת יותר זמן חברתי עם אנשים וצוותים, שאנו נהנים להיות לידם בעבודה.
חזרה
רווחה חברתית
רווחה חברתית עוסקת בכך שיהיו לנו קשרים חברתיים חזקים ואהבה בחיים.
רווחה חברתית אינה נובעת מחברים רבים ברשתות חברתיות (קשרים חלשים), אלא דווקא מחברים קרובים, כאלו שאנו יכולים לפנות אליהם בשעת מצוקה או צורך, לתמיכה.
מה מרגיש מי שבעל רווחה חברתית?
- יותר אושר. הסיכוי לאושר גדל ב 15% אם מישהו ברשת החברתית הקרובה שלנו מאושר, וגם אלו הקשורים אלינו באופן עקיף (דרך חבר)- משפיעים על אושרנו.
- יותר יכולת להתמיד בפעילות פיזית (דיאטה, ספורט וכו'). פעילות משותפת עם חבר, משלשת את הסיכוי להתמדה בפעילות זו.
- פחות סיכוי למות מהתקף לב (50%).
- פחות סיכוי להצטנן ולהתקרר (50%). זאת, למרות שאנו חווים יותר חיידקים, עקב הקרבה לאנשים נוספים...
מה עוד חשוב לדעת?
כפי שכבר נאמר- יש חשיבות לרמת הקרבה. מעבר לכך, יש השפעה ל:
- מרחק פיזי (עד כמה גרים קרוב אלינו); יותר קרוב- טוב.
- כמות הזמן שאנו מבלים עם החברים; לפחות שש שעות ביממה עם אנשים שיש לנו עימם קשרים חברתיים.
- כמות החברים. עדיף כמה חברים קרובים, כאשר כל אחד תורם לנו משהו אחר, בהתאם לאופיו ולצרכינו.
- איכות הקשר עם החברים.
טיפים לרווחה חברתית:
- השקעה של שש שעות ביום (במצטבר) עם חברים, עמיתים ומשפחה- בין במפגש פיזי, טלפוני או בתקשור דיגיטלי. כדאי לאפשר שימוש בעבודה באמצעי תקשור דוגמת מייל, גם לקשרים חברתיים.
- חבר "הכי טוב" בעבודה; יותר מחבר אחד.
- השקעה בחיזוק הקשרים ברשת החברתית.
חזרה
רווחה כספית
רווחה כספית איננה עושר כספי. היא קשורה בכסף, אך מתמקדת בביטחון הרגשי שיש לנו, בכסף העומד לרשותנו. רווחה כספית עוסקת בניהול אפקטיבי של חיינו הכלכליים.
למרות שמחקרים ידועים רבים טוענים שכסף לא משפיע על אושר, יש לסייג קביעה זו. המחקר כאן מלמד, שבמדינות בעלות רווחה כלכלית- בהן התוצר הגולמי גבוה יותר (GDP), גם האזרחים בעלי רווחה גבוהה יותר. כלומר, הסיכוי להיות בעל רווחה אישית כספית ובכלל, טובה יותר במדינות אלו.
איך ניתן להסביר זאת? כאשר יש יותר כסף, ניתן לטפל טוב יותר בכאב ורעב, שני גורמים המפחיתים משמעותית את האושר והרווחה.
אחד המחקרים שביצעו בגאלופ מלמד כי ביטחון פיננסי (כאשר לנו כסף, יותר מאשר דרוש לנו)- משפיע פי שלוש על רווחה אישית כוללת, מהכנסה חיובית בלבד. כדאי להשקיע בעתיד ובביטחון הפיננסי לטווח רחוק.
טיפים לשיפור הרווחה האישית בהסתכלות כספית:
- השקעת כסף ברכישת מתנות לאחרים (השקעה כסף ברכישת חפצים לעצמנו, בדרך כלל לא עוזרת).
- השקעת כסף על עצמנו ברכישת חוויות וזיכרונות חיוביים (עדיף טיול מרהיט).
- השקעה כספית לטווח הרחוק, בביטחון הכלכלי שלנו.
יצירת ברירות מחדל המסייעות לכך; חיסכון קבוע דרך השכר, בלא צורך בבקשה מפורשת כל פעם מחדש.
- לא כדאי להשקיע ביצירת הכנסות ורווחים כספיים, כאשר ההשקעה הנדרשת יוצרת מתח המשפיע על היומיום.
חזרה
רווחה פיזית
רווחה פיזית הינה בריאות טובה ומספיק אנרגיה וכוחות לעשות ולקדם דברים ברמה יומית. רווחה פיזית מתייחסת לתזונה שלנו (מה אנו מכניסים לפה), לכמות שעות השינה, ולהרגלים הספורטיביים שלנו.
המחקר מלמד, כי אומנם רווחה פיזית יכולה להיות מושפעת מתורשה (גנים שירשנו), אך יש לנו יכולת משמעותית להשפיע על גנים אלו, לטוב ולרע, ולגרום, בהתנהלות נכונה, להשפיע על ביטוים של אלו: התנהלות נכונה יכולה לגרום כי גנים המשפיעים על המחלות יישארו רדומים, והמחלות למיניהן לא תתפתחנה, או תתפתחנה באופן מופחת.
דווקא בנושא רווחה פיזית, רובנו יודעים מה צריך (לא לעשן, לבצע פעילות ספורטיבית- לפחות פעמיים בשבוע ולפחות 20 דקות כל פעם, לאכול נכון וכו'). אנו מתקשים ליישם את שצריך, היות ואנו מעדיפים את הסיפוקים המיידיים, על פני ההחלטות הנכונות לטווחה רחוק.
המחקר מלמד כי פעילות ספורטיבית יותר טובה למניעת תשישות, מתרופות ייעודיות למטרה זו. המחקר מלמד כי מנוחה הינה בעלת סגולות רבות, גם לצורך רעננות, גם לטובת מניעת מחלות, וגם לצורך הפנמת למידה.
טיפים להתנהלות רווחתית פיזית נכונה:
- מניעת אכילה לא נכונה על ידי רכישת מוצרים יותר בריאים (אם אין במקרר משהו רע, נאכל פחות מאכלים שכאלו) ועל ידי הליכה למסעדות בהם התפריט העיקרי בריא (מחקר מלמד, כי כאשר יש במסעדה לא בריאה פריט בריא אחד, דוגמת סלט, גדלים הסיכויים שנאכל פחות בריא, ולא להיפך).
- פעילות ספורטיבית- לפחות 20 דקות, עדיף כל יום ועדיף בבוקר (משפיע על מצב הרוח במהלך היום).
- מנוחה. שינה אופטימאלית- 8 שעות ללילה.
חזרה
רווחה קהילתית
רווחה קהילתית עוסקת בתחושת המחוברות (engagement) שיש לנו לסביבה בתוכה אנו חיים. רווחה קהילתית יכולה להיות קשורה לדאגתנו לסביבה הפיזית (ביטחון להסתובב בשכונה); לאיכות הסביבה ואחריות סביבתית; או להיותנו חלק מקבוצת אנשים בעלת כל מטרה משותפת אחרת- חברתית, חינוכית, דתית ואחרת.
לכאורה ניתן לחשוב שרווחה קהילתית ורווחה חברתית חד הם. אלא, שמדובר בשני מרכיבים העומדים כל אחד בפני עצמו. אדם יכול לחשוש מקשרים חברתיים, ועדיין לקחת חלק, ואפילו סביל בקהילה- קבוצה אליה הוא משתייך (תחושת השייכות חשובה ומשמעותית לבני אנוש- מ.ל.).
ברמה הגבוהה ביותר, אנו מסתכלים על תרומה לחברה. בפועל ניתן גם להסתכל על תרומה לקבוצה מצומצמת, או לפרטים שבה. תרומה למישהו קרוב שאנחנו מכירים- גם היא בעלת משמעות (ולחלק מהאנשים- קלה יותר).
התרומה יכולה להיות כספית, אך תרומה של זמן משמעותית עוד יותר ותרומה משולבת- אפילו יותר (לפחות בחלק מהמצבים, כפי שמפורט בספר).
כאשר אנו פועלים למען האחר, אנו רואים שאנו יכולים לעשות "הבדל", דבר בנוסך בנו ביטחון גם לגבי יכולתנו לשנות. במהלך שנות חיינו, עשייה למען הזולת מקדמת קשרים חברתיים מעמיקים יותר, ומשמעות לנו ולחיינו.
איך יוצרים הרגלים טובים בנושא תרומה לקהילה?
- מצטרפים לקהילה, בה ניתן לתרום. קל יותר לתרום, כאשר נמצאים בתוך קבוצה או ארגון.
- מזהים את המקומות בהם אנו יכולים לסייע. מכריזים בפני חברינו, או מציעים בקהילה בהם אנו משתייכים תרומה/ דרך נתינה, ומאפשרים לפנות אלינו בהתאם לצורך.
ותזכורת אחרונה- כל אחד מהמרכיבים חשובים, אך הם תומכים וסינרגטיים ושילובם יכול להוביל אותנו למקום של רווחה אישית וטוב. וכאמור- ניתן לשנות. אז כדאי להתחיל. אתמול.
חזרה