בשנת 2001 הציג סיר טים ברנרס-לי, ממציא הרשת הכלל עולמית (World Wide Web), את חזונו לרשת הסמנטית (Semantic web).
היעד שאליו חתר הוא רשת שיודעת לנתח את המידע בצורה הקרובה ביותר לבני אדם ע"י יצירת אונטולוגיות, שישתמשו בקשרים והקשרים בין כל התוכן הקיים ברחבי הרשת.
אנחנו כבני אדם, מסוגלים להבין מושגים בעלי מספר משמעויות על פי ההקשר שלהם.
לדוגמא, המשפטים "בבסיס חיל התותחנים קיים ארסנל גדול של תחמושת" ו-"ראיתי את ארסנל מנצחת 5:0" מייצגים שימוש שונה במילה ארסנל.
על פי ההקשר, בני אדם מסוגלים לנחש בסבירות גבוהה, מהי משמעות המילה בכל משפט גם אם לא שמעו עליה מעולם.
על ידי שימוש באונטולוגיה, תוכל הרשת ללמוד את המשמעויות באמצעות מקורות רבים.
למשל - "קבוצות הכדורגל המובילות באנגליה הן: צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל...".
תוך שימוש בכלים אונטולוגיים אוטומטיים המסוגלים לפענח את השייכות במשפט, היא תוכל לזהות שהמילה ארסנל מייצגת בין השאר קבוצת כדורגל.
בנוסף, מונחים של ניצחון ושל תוצאה יהיו מקושרים לעולם הכדורגל ע"י מקורות ואונטולוגיות נוספות, ובכך גם הרשת תוכל "להבין" את ההקשר במשפט "ראיתי את ארסנל מנצחת 5:0"
הסמנטיקה כבר כאן?!
בניסיון להתקרב אל היעד, הוקם ע"י טים ברנרס-לי, גוף בשם W3C שנועד לאגד את הטכנולוגיות השונות בתחום, על מנת לייצר קשרים סמנטיים עבור כמה שיותר מידע ברשת. כמו כן, אותם קשרים מיוצגים בשפות מותאמות לנתונים (כמו RDF, OWL ו- XML).
אולם, הדרך למימוש חזון הרשת הסמנטית, ארוכה מאוד. הקושי נובע מכמות המידע העצומה הלא מקוטלגת ברשת ומסטנדרטיזציה שונה באופן בו בנויה כל פלטפורמה של ידע.
עם זאת, גם היום, ניתן לראות לא מעט יכולות סמנטיות שרק הולכות ומתפתחות:
אם למשל אציין בסמארטפון שלי נקודת זמן, הסמארטפון יידע להציע לי לשמור אירוע בנקודת הזמן שציינתי.
אם אקבל הודעה עם המילים טשרניחובסקי 6, הסמארטפון ינחש שמדובר בכתובת ויציע לי ניווט למקום. בקרוב אולי יזהה על פי ההקשר שמדובר במסעדה בשם הזה ואף יציע לי לצפות בתפריט / להזמין מקום וכו', או אולי יציע לי להאזין לשיר עם המילים שצוינו.
סמנטיקה בשירות הארגון
אותם האתגרים המהווים עקב אכילס לרשת העולמית, מצטמצמים למינימום ברשת הארגונית.
האונטולוגיות נבנות בסטנדרט לוגי וטכנולוגי אחיד, מותאמות לשימושים השונים בארגון ומבוססות על השפה הארגונית והקשרים הארגוניים.
כיצד אוכל להפיק מכך תועלת בארגון?
האפשרויות הן אינסופיות. לדוגמא:
יצירת שיתופי פעולה מוגברים ויעילים יותר -
על פי התקשרויות בין גורמים בארגון, המערכת תדע להציג לי באילו תחומים אוכל להיעזר בכל אדם בארגון.
אוכל לראות גם את עוצמת הקשר שלי עם העובדים בארגון.
אותו הקשר יוגדר גם על בסיס תפקיד. כך שברגע שבעל תפקיד עוזב את הארגון, אוכל למצוא את איש הקשר הרלוונטי כיום.
עובד חדש שייכנס לתפקידו, יוכל לראות את מפת הקשרים הרלוונטית לתחומים שהוא צריך ואת עצמת הקשר הנדרשת מול כל גורם.
יכולת למידה וחניכה מתקדמים ומותאמים -
כעובד חדש, אוכל לקבל, על פי ניתוח מידע של קודמיי בתפקיד ושל הצוות בו אני נמצא, כל פרט רלוונטי לתפקיד שלי.
אוכל לצפות ברשימת משימות הנדרשות מעובד חדש בתפקידי וברשימת כלים והרשאות שאזדקק להם במהלך עבודתי.
כיצד ניתן לייצר סמנטיקה?
1. ע"י שימוש באונטולוגיות ברשת עבור תחומים הרלוונטיים לארגון ממגוון מקורות כגון:
2. ע"י בניה אוטומטית, באמצעות תוכנות שידעו לזהות אלמנטים שונים כגון:
- קשרים - "קבוצות הכדורגל המובילות באנגליה הן...", "רשתות חברתיות כמו פייסבוק, וואטסאפ וסנאפצ'אט", "הספר קיצור תולדות האנושות נכתב על ידי פרופ' יובל נח הררי"
- ניתוח מילים נרדפות / קשורות - "מכונית לבנה נסעה בכביש", "פג'ו לבנה נסעה בכביש", "רכב לבן נסע בכביש"
3. בעזרת רשת חברתית ארגונית – איך אפשר בלי social? ניתן לעודד שימוש בתגיות (למשל מסוג Hashtag) ולנתח ביטויים נפוצים וקישורים שמועלים ע"י העובדים
4. ע"י בניה ידנית – מומחי התוכן בארגון יוכלו להגדיר את הקשרים הרצויים או באופן מתקדם יותר, להשלים ולבקר את מה שנעשה בכלים שצוינו קודם לכן
לסיכום
השימוש היום בסמנטיקה הופך אט אט לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו ואנחנו מבינים יותר ויותר כיצד להשתמש בה. הדרך הזו מובילה לעולם בו מכונות יוכלו להבין אחת את השנייה ומשם גם אותנו הרבה יותר טוב.