ישנו ציטוט ידוע, רק לא ידוע של מי, בשבחה של הסקרנות: "העתיד שייך לסקרנים; לאלו שאינם חוששים לנסות, לחשוף, לשאול ולהפוך כל דבר באופן יסודי ומעמיק.
סקרנות נחשבת לאחד מיסודותיה של הלמידה. היא תופעה מולדת, המניעה מחקר ולמידה, ומהווה התנהגות הנצפית הן בקרב בני אדם, אך גם בקרב חיות (מתוך וויקיפדיה).
אבל... כמו תכונות חיוביות אחרות, גם תכונה זו ניתנת לפיתוח, ומתאים לעשות זאת, תוך ולמען מטרות של פיתוח ידע אישי וארגוני.
אז איך מפתחים סקרנות?
ברמה הראשונית, על ידי מניעת חסימתה.
כאשר מישהו מתלבט, בין ילדנו, בין עובד בארגון, תענו לו או לה. מענה מפורט, לא "חופר", באופן סבלני. עודדו את האנשים לשאול שאלות בעצמם.
אך אפשר לנקוט גם צעדים פרו-אקטיביים לפיתוח סקרנות:
- שאלו שאלות: במקום לענות למישהו על שאלה ששואל, ענו בשאלה. לא כזו מעצבנת, אלא שאלה מכוונת, המנחה אותו בכיוון הנכון למענה עצמי
- כוונו את האנשים ללמידה: שלבו סדנאות, סיעורי מוחות והרצאות בפורמט "דיון פתוח"
- שלבו תהליכי GAMIFICATION בפעילויות מקצועיות וארגוניות
- הוסיפו חידת ידע לפני למידת נושא, המגרה להכרת הנלמד, או מבדק ידע משולב משחק לאחריו.
- שלבו תמונות שבהם מוחבאת קצה התמונה וגרו כך את האנשים להשלים במוחם את החסר
- עודדו תחרויות יזמות בארגון
- הדגימו סקרנות; עפ"י ד"ר גורן גורדון סקרנות היא עניין מדבק
- מומחים טוענים שסביבה מעניינת, מגרה סקרנות ויצירתיות; אם אפשרי צרו סביבה שכזו
- השאירו זמן לחשיבה
- השאירו מקום להתנסות; היו סובלניים לטעויות
- סיימו הרצאות או מפגשים בהרהור להמשך חשיבה
בקיצור- עודדו את העובדים להיות עובדי ידע- להחליט לבד על דרך היישום, לקחת אחריות וללכת לעיתים גם בדרך אחרת.
ותזכרו... מיליונים של אנשים ראו תפוח נופל. רק ניוטון היה סקרן דיו לשאול למה. וראו לאן הגיע.