ד"ר ווטסון מוכר לכולנו, אני מניחה. עוזרו הנאמן של שרלוק הולמס הפך לדמות בפני עצמה, בלי חלילה, להוריד מכוחו או גדולתו של הולמס עצמו.
מדוע בחר המחבר, סר ארתור קונן דויל, להעמיד בספריו דמות משנה לשרלוק הולמס הכול יכול?
יתכן, שכדי ליצור עניין בהוספת דמות שניה ושונה; יתכן, שכדי לתווך את שרלוק לציבור הקוראים. כך או כך, דמותו נשארה אתנו, עם היום, 120 שנים לאחר צאת הספרים. למותר לציין שהסופר עצמו כבר מזמן לא אתנו.
לא תמיד קל להסתייע באחרים, ובוודאי כאשר אנו תופסים את עצמנו מומחים. בעולם של ידע, למומחיות חשיבות עצומה, ויש נטייה לפניה מרובה למי שיודע יותר. באופן טבעי, גם האחרים מתקשים לצמוח, וגם אותו בעל ידע עמוס עד מאד והגישה אליו יכולה להפוך לצוואר בקבוק בפעילות.
Suskind, בספרו על עתיד המקצוענות, צופה פיצוץ. הצורך במומחים הולך וגדל, וכמותם גדלה הרבה פחות. כבר כיום, לא כל אחד יכול להסתייע בשירותיהם, אם בגלל היעדר משאבים כספיים שלהם (השירות יקר להם) ואם בגלל היעדר משאבי זמן שלו (הוא עסוק מעל לראש).
מומחים ובעלי מומחיות למיניהם צריכים ללמוד להפעיל שוליות; ווטסונים למיניהם.
אנחנו צריכים להיות פתוחים לטכנולוגיות מתקדמות, שחוסכות חלק מהעבודה, ובאמת להפסיק דברים אלו ידנית ולא להמשיך לשמר אותם, כי כך עבדנו מאז ומתמיד.
אנחנו צריכים לחפש איך למכן, אפילו ב"קטנה" חלק מהתהליכים, ולהסתייע יותר במחשוב שה- Office מאפשר לנו;
אבל אנחנו צריכים, לדעת גם להסתייע יותר באנשים שסביבנו. ללמד אותם, ובהמשך לשתף אותם בידע כדי שהם יידעו, והם יוכלו לתת מענים בסיסיים ומענים שאינם דורשים את כל המורכבות והידע שלנו.
וזה לא קל. תחשבו על מכוניות אוטונומיות. אנחנו חוששים מהם מהרבה סיבות. אך שתי הסיבות המרכזיות הן הפחד שהם לא טובים דיים; והפחד שאולי לא נוכל ליהנות מחוויית נהיגה אם הם יחליפו אותנו.
כך גם בענייני ידע. אנו פוחדים שה "ווטסון" שלנו ייתן תשבה שאולי לא נכונה, אולי לא מדויקת דיה.
ואנו חוששים שמה אם ייתן תשובה טובה- אולי כבר לא יצטרכו אותנו.
הדרך הנכונה להתקדמות למכונית אוטונומית היא כנראה הדרגתית. כבר כיום יש בהרבה רכבים מערכות תומכות נהיגה החל מ cruise control השומרת על מהירות קבועה, דרך שמירה על נתיבים, ועד התראות בעת סכנה (מוביליי). האוטומציה לא מחליפה אותנו, אך היא משמשת לנו "ווטסון"- עוזר נאמן. כך אנחנו לא חוששים. כמו שבטיסות אזרחיות, הטיסה כולה אוטומטית, והטייסים יושבים ליד, זמינים לעת צרה.
אך כמו שבעת צרה, נדרשים הטייסים, כך גם אנחנו המומחים נדרשים בסוגיות המורכבות. ואל לנו לחשוש, כי לא יצטרכו אותנו, כי הדרך עוד ארוכה לכך שהשוליות יסתדרו בלעדינו. ניהול הידע מטפל 80:20 בסוגיות השכיחות או הפשוטות (או צירוף שלהם). אנחנו המומחים כאן- בשביל כל השאר.
אז לא רק שצריך לצאת באווירה של חג ורגיעה, כי מקומנו מובטח. צריך לזכור, לאחר החג, לחפש כמה שיותר "ווטסונים" מתאימים ולהסתייע גם בהם. ואז נוכל להיות עוד יותר רגועים :)