מה לא נאמר על חווית משתמש בעולם טכנולוגי מתפתח והגדרת האינטרקציה המיטבית בין מכונה לאדם? אנחנו מורגלים לחשוב על חווית משתמש בפן הטכנולוגי, חוויה אשר כוללת את כל האספקטים של האינטראקציה בין משתמש הקצה לבין החברה, השירותים שלה והמוצרים שלה.
חווית משתמש עוסקת במאמץ לגרום למשתמשים לענות "כן" לשאלות כגון "האם האתר/ האפליקציה האלה מספקים עבורי ערך"? "האם הם קלים ונעימים לשימוש?" ויש לה מטרה ברורה: להפעיל אנשים, לגרום לעשות משהו. כמו כן היא לוקחת בחשבון המון מונחים 'מפוצצים' שלקוחים מהעולם העסקי, השיווקי, הטכנולוגי, כגון ארכיטקטורת מידע, שמישות/ שימושיות, נגישות וכיוב'.
מכאן, בהינתן שהדרישה הבסיסית לחוויית משתמש מעולה היא להניע אנשים לפעולה ולייצר חוויה אנושית טובה ללא סיבוכים מיותרים, עם הרבה כיף וכמה שיותר פשוט, אנחנו שוכחים שאפשר גם אחרת, כזו שלא דורשת טכנולוגיה. בדוגמאות הבאות מזכירים לנו כיצד ניתן להעביר ידע, לשמר ידע ולרתום אנשים לצרוך ידע גם בלי להישאב להגדרה המודרנית של 'חווית משתמש'.
'גשם גשם מטפטף' הוא אולי השיר הכי מדובר בימים אלה. המורה ג'יהאן ג'אבר מטייבה החזירה אותנו אחורה לילדות כשלקחה דרבוקה ולימדה את התלמידים שלה עברית בדרך הכי חווייתית ומתגמלת שאפשר. השיר 'גשם גשם מטפטף' שהפך ללהיט ויראלי ברשתות החברתיות, מכיל בתוכו רבדים רבים שהכרחיים לעיצוב חווית משתמש טובה. יש בו אלמנט עיצוב אינטראקציה בריאה, גורם אנושי שמניע לפעולה, כתיבה שיווקית ומקצב מדבק, שימושיות וזכירה ולא פחות חשוב – מבוסס על פסיכולוגיה והכרת דרכי לימוד אפקטיביות בקרב ילדים. שיטת לימוד זו היא תזכורת עבורנו שלעיתים כדי לעורר עניין בידע חדש ולייצר חווית משתמש טובה, צריך למצוא דרכים יצירתיות, פשוטות וכיפיות להנגיש את הידע, תוך מחשבה על הקהל שלך וזה מה ששבה את לב כל מי שנחשף לסרטון הזה. המורה ג'אבר ייצרה הלכה למעשה למידה משמעותית – מושג שנשמע גבוה ועמום וכאן הפך בן רגע למוחשי מתמיד. בעזרת המקצב, הכיפיות והפשטות, התלמידים לומדים עברית באמצעים שבאים הישר מתוך לב התרבות הערבית שממנה התלמידים מגיעים.
ולמי שפיספס, הנה השיר שוב >>
דוגמה נוספת היא המורה בארי וויט ג'וניור (Barry White Jr.) מצפון קרוליינה , שיתכן ונחשפתם אליו גם בסרטון שהפך ויראלי, כמי שהמציא דרך חדשה לקבל את פני תלמידיו שנכנסים לכיתה. את איחולי הבוקר טוב המסורתיים החליף המורה וויט בלחיצת יד ייחודית לכל אחד מתלמידיו והסיבה לכך היא שרצה למצוא דרך יעילה לגרום לתלמידים שלו לאהוב ללמוד וליהנות מזה וכן הסביר ש"לפני שאני מסוגל להעביר להם כמויות של חומר לימוד, אני חייב להשקיע בהם". גם שיטה זו היא תזכורת עבורנו שאפשר לעורר עניין בידע חדש ולשלב מרכיבי חווית משתמש 'מודרניים' במחוות פשוטות ואפקטיביות.
לצפייה בסרטון >>
דוגמא אחרונה היא יפן. ביפן, מדינה אשר לרוב נוהגת לאמץ ראשונה כלים טכנולוגיים דיגיטאליים, עדיין עושים שימוש בלוח גירים בכיתות הלימוד ב- 75% מהמקרים! (נכון לינואר 2015). אמנם זה נשמע מיושן, אך השימוש הרחב ב'טכנולוגיית' לוח הגירים ביפן מתוכנן היטב ואפילו משוכלל. משיחות שקיים ברדלי אמרלינג, המדען הראשי של חברת המחקרים פירסון, עם מורים ברחבי יפן, עולה כי קיימות אסטרטגיות רישום על גבי הלוח המכונות board-writing planning. בכל כיתה רותמים תלמיד שיהיה אחראי על ניקיון הלוח ומוכנותו לקראת השיעור, המורים רושמים על גבי הלוח בצורה נקייה וישרה, מנצלים כל שטח בו בצורה מוקפדת, עושים שימוש עקבי בצבעי גיר שונים כדי לקטלג נושאים במידת הצורך ועוד. באמצעות הלוח הישן, המורים מייצרים הזדמנויות לימוד חדשות ללא טכנולוגיה חדשה, כל אחד בדרכו.
לסיכום, אולי האמירה הכי מדוייקת שמאמר זה מנסה להצביע עליה היא שכמנהלי ידע ומעבירי ידע, חשוב לתת את הדעת על טכנולוגיה נכונה ועל עיצוב חווית משתמש אפקטיבית. עלינו לחשוב האם בחירה בטכנולוגיה מסוימת, מתקדמת ככל שתהיה, מתאימה לצורך הספציפי אותו אנחנו מנסים למלא או שמא דרבוקה, לחיצת יד וגירים מספיקים גם בימינו?
מקורות:
http://uxi.org.il/library/glossary/ux
http://uxi.org.il/pages/10316
http://interlearn.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_30.html