כשם שבעיית הרעב בעולם המפותח בתחילת המאה העשרים, התחלפה בבעיה של עודף משקל בסיומה, כך גם בארגונים מודרניים עברנו בשנים האחרונות ממצב של היעדר ערוצים לתקשור מסרים וידע לעובד, לסביבה בה יש לנו ערוצים רבים, ובעקבותיהם היצף של מידע וידע לעובד.
ברורה על כן החשיבות, שכאשר מנהלים מספר רב של ערוצים ופלטפורמות, יש לדאוג למדיניות סדורה ולתפעול חכם, כדי לאפשר לנצח על התזמורת: לנהל מסרים, מידע וידע במגוון ערוצים, ללא כפל משאבים וללא היצף המפריע ליעילות ומועילות התפקוד של העובדים.
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על המונח אקוסיסטם דיגיטאלי (digital eco-system) כפתרון לניהול מספר רב של ערוצים דיגיטאליים. אז מהי בכלל אותה אקוסיסטם? האם היא מערכת? מערך? מה צריך לבצע כדי ליישם את התפיסה הזאת בארגונים?
המונח אקוסיסטם שאול מתחום הביולוגיה, ומתאר מערכת חיים סבוכה על מכלול הפרטים, הקבוצות, הארגונים, הכוחות, המעשים והתפיסות המרכיבים אותה. האקוסיסטם מתאר מציאות רב-רובדית הנוצרת ממפגש של מספר רב של מערכות המורכבות מתתי-מערכות ומפרטים, ואת השפעתם אלה על אלה.
המונח העסקי מתייחס לסביבה הקשורה במוצר או בטכנולוגיה. בסביבה זאת נכללים הספקים, המשווקים, הלקוחות, נותני השירות (מתקינים, יועצים), ואף חברת פינוי הפסולת הקשורים למוצר ולטכנולוגיה. כפי שכבר חווינו כולנו, עם התעצמות הדיגיטל, לכל סביבה פיזית, יש סביבה דיגיטלית משלימה. האקוסיסטם הדיגיטאלי הינו הזירה הכוללת של כל הערוצים הדיגיטאליים, הוותיקים (מחשב, אתר, פורטל ומייל) והחדשניים (רשתות חברתיות, מובייל וסרטים), התלות ביניהם והתועלת ההדדית בין כולם.
אז למרות השימוש במילה system, האקוסיסטם הדיגיטאלי אינה מערכת מידע וידע. האקוסיסטם הינו מערך מתוכנן היטב של סך כל הערוצים הדיגיטאליים המשמשים להשגת מטרה משותפת – השגת היעדים העסקיים תוך כדי יצירת מערכות יחסים מותאמות עם הקהל.
מרכיבים טיפוסיים באקוסיסטם כוללים פורטל או אתר, סביבת ניוזלטרים, ערוץ סרטים, ערוץ מסרים מיידיים שיתופית (SMS, WHATSAPP או אחר), אפליקציה סלולארית ועוד.
הרעיון שעומד מאחורי התפיסה היא שניהול מתוכנן ומשולב של מספר ערוצים מבטיח חיסכון במשאבים; מסרים אחידים ודרך העברת מסרים מותאמת; כל זאת, תוך צמצום ההצפה במידע וצמצום חפיפות מיותרות.
במשפט אחד- מונח ארוך ואולי מורכב, שבסוף היום גם מקצר וגם מפשט :-)