למי מאיתנו אין היום לפחות מכשיר דיגיטלי אחד המחבר אותנו לעולם - סמארטפון, מחשב נייד, טאבלט, וכו' וכו'. בכל זמן נתון אנו יכולים לשלוף באמצעות המכשיר מידע על כל דבר שרק עולה על דעתנו, לשלוט במידע האישי שלנו, לשמור על קשר רציף עם האנשים הקרובים לנו, לקדם פרויקטים בעבודה, והלכה למעשה לנהל את חיינו בצורה דיגיטלית. אבל האם עצרתם לרגע לחשוב שאולי לא כל בני האדם חיים כך? מסתבר שלצד הקידמה הטכנולוגית שאנו חווים ישנם מגזרים שלמים באוכלוסיה, בארץ ובעולם, שהקידמה עדיין לא הגיעה אליהם. בעולם המודרני של היום, חוסר שוויון דיגיטלי משפיע על שכבות אוכלוסייה רבות ומהווה חסם להשכלה ולהתקדמות תעסוקתית. תופעה זו נקראת "פער דיגיטלי", ועליו, ועל הדרכים לצמצמו, ארחיב בהמשך.
פער דיגיטלי הוא תופעה חברתית וכלכלית הקשורה להתפתחויות הטכנולוגיות הדיגיטליות של עידן המידע. זהו למעשה פער בין אוכלוסיות המתגוררות באזור מוגדר (קהילה או מדינה), שיש להן גישה, כישורים, התקנים, תקשורת או מיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות, לבין אוכלוסיות אחרות ללא כל אלה. מדובר באי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות לטכנולוגיה דיגיטלית ובשימוש בה.
ברוב המקרים, הפער הדיגיטלי נובע מעוני וממחסומים כלכליים, המביאים לחוסר נגישות לטכנולוגיות דיגיטליות. דבר זה מתבטא בעיקר בתשתיות לאומיות בלתי-מפותחות (למשל במדינות באפריקה), בהן הגישה לאינטרנט מוגבלת מאוד, דבר המונע מהאוכלוסייה חשיפה לאינטרנט, מה שבהכרח מגביר את הפער הדיגיטלי.
אך ישנם גם היבטים אחרים של הפער הדיגיטלי, הבאים לידי ביטוי בשונות במיומנויות דיגיטליות. מיומנויות אלה הן חלק מאוריינות דיגיטלית (Digital Literacy), המתמקדת ביכולת שלנו להבין את סביבת המחשב והאינטרנט, והמייצגת מגוון מיומנויות טכניות, קוגניטיביות וסוציולוגיות לביצוע מטלות ולפתרון בעיות בסביבה דיגיטלית. האוריינות הדיגיטלית כוללת את היכולת לעבוד באופן יעיל עם תוכנות מחשב שונות, לגלוש באמצעות דפדפן, לייצר תוכן אינטרנטי באופן עצמאי וכו'.
אדם בעל אוריינות הוא אדם שיש לו:
- ידע אודות העקרונות הבסיסיים של מחשבים.
- מיומנויות בשימוש ברשתות מחשבים.
- יכולת לקחת חלק בקהילות מקוונות ורשתות חברתיות, תוך הקפדה על כללי התנהגות.
- כישורי חשיבה ביקורתית.
- יכולת למצוא, ללכוד, להעריך ולהבין מידע שהועלה על ידי טכנולוגיה דיגיטלית.
מיומנויות אלה מאפשרות לאדם להעריך נתונים ומידע, לתקשר ולתחזק קשרים חברתיים ומסחריים ולהשתלב בשוק העבודה בצורה מיטבית. יותר ויותר עיסוקים נתמכים בסביבות דיגיטליות, ולכן ברור שבעלי אוריינות דיגיטלית נהנים מעדיפות בהשתלבות בעיסוקים אלה על פני חסרי אוריינות כזו.
בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאין באפשרותן להתחבר מסיבות שונות. סקרים ומחקרים שנערכו בארץ במהלך 10 השנים האחרונות מצביעים על כך שקיימים פערים לא מבוטלים בין מגזרים שונים בארץ (חרדים, ערבים, בעלי הכנסה נמוכה, מבוגרים מעל גיל 65).
האתגר, הוא אם כן, לצמצם את הפער הדיגיטלי, על-מנת להקטין את הפערים בין המגזרים השונים באוכלוסיה ולתרום לשוויון הזדמנויות. בישראל קיימים מספר עמותות וארגונים הפועלים לצמצום הפער הדיגיטלי, להלן מספר דוגמאות:
- פרויקט מחשב לכל ילד שהוקם בשנת 1996 ביוזמת אנשי עסקים מובילים בישראל ובשותפות משרד ראש הממשלה, כדי להעניק מחשבים, ערכות תוכנה והדרכה לילדים שאין יד משפחתם משגת לרוכשם.
- עמותת תפוח, המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת.
- תכנית להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית - מיזם ממשלתי באחריות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שמטרתו לימודי טכנולוגיה בקהילה ללא תשלום.
- עמותת מחשבה טובה, ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.
- עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
מקורות מידע: