מפת חשיבה היא תרשים שמתמצת, מארגן, ומציג מידע רב בצורה ויזואלית המשלב מילות מפתח, סמלים וציורים על דף אחד. צורת הייצוג היא היררכית, כאשר המרכיב הויזואלי המרכזי הוא כוכב דמוי עץ בעל גזע וענפים מסתעפים, אשר מבטאים את רמות ההייררכיה של פרטי המידע, בסדר הולך ויורד, מן המרכז אל החוץ. על-פני הענפים ממקמים את מילות המפתח, ביחד עם סמלים מתאימים. המפה מאפשרת, אם כך, לתמצת טקסט ארוך למספר קטן של מילות מפתח הנתמכות על ידי גרפיקה נעימה לעין.
מפת החשיבה בנוייה בהלימה לעקרונות פעולת המוח.
המוח האנושי בוחן את העולם מהכלל אל הפרט, והדבר הראשון והכי חשוב לו הוא הראייה הכוללת. בסופר נראה תחילה את אזור הירקות, ורק אח"כ נמצא את מדף העגבניות או המלפפונים. בכביש נראה תחילה שמתקרבת מכונית שעלולה לסכן אותנו, ורק אח"כ נבחין שמדובר ביונדאי איי 30. זאת תכונה שהאבולוציה בנתה – היכולת לזהות סכנות או מזון במבט ראשון, ואחרי זה לרדת לפרטים. עוד תכונה חשובה של המוח - המוח זוכר דברים חדשים רק אם הם קשורים לידע קודם. הקשר הזה מאפשר לו להבין דברים חדשים, ולכן לזכור אותם.
המוח גם שואף לחסכנות - לעבוד "כמה שפחות".
לכן ארגון מידע (וידע) בדרך המתאימה למוח יהיה תמיד יותר יעיל – יובן על ידי המוח (כלומר על ידי האדם שהוא הבעלים של אותו מוח) מהר יותר, יילמד טוב יותר וייזכר טוב יותר. וגם – האדם הרוכש את הידע החדש יוכל ביתר קלות לבצע את המניפולציות הרצויות על אותו ידע – לעבד לידע חדש, לשלב בחומר למידה אחר, להכין הרצאה, להכין סיכום, להכין דו"ח, להכין מצגת ועוד.
היסטוריה בקצרה
סביב מחצית המאה העשרים פיתח פרופ' אמריקאי בשם נובק את "מפת המושגים" – דרך פשוטה, לארגן ידע על ידי מיפוי חזותי של המושגים המרכזיים, וחיבורים האחד אל האחרים על ידי קווים, המציינים את סוג הקשר ביניהם – זה "שייך" לזה, זה "תוצאה" של זה, זה "חלק" מזה וכד'. וכך, במקום לעסוק בטקסט עתיר מילים, מסתפקים רק במושגים המרכזיים, ובקשרים ביניהם.
מפות המושגים הפכו לכלי שימושי בהרבה מאד ארגונים – בתי ספר, אוניברסיטאות, חברות עסקיות ועוד.
בשנות ה70 האנגלי טוני בוזן הלך צעד משמעותי קדימה, ופיתח את "מפת החשיבה", שהיא למעשה מפת מושגים, אבל בתוספת כמה דברים שהופכים אותה לכלי הרבה יותר אפקטיבי ללמידה בפרט ולארגון ידע בכלל.
מפת החשיבה היא מפת מושגים, הכוללת רק את מילות המפתח של הטקסט (כמו מפת מושגים), אבל עם שימוש רב בצבעים, בסמלים ובציורים, ועם שימוש חופשי בקווי קישור. מפת החשיבה היא לכאורה פחות "פורמאלית" ופחות נוקשה, מה שהופך אותה לידידותית מאד למשתמש, ואהובה על תלמידים, החל מבית הספר היסודי.
דוגמה למפת חשיבה המתארת את כל פרשת המבול בספר בראשית:
.JPG)
שמואליק ויס
עיון מדוקדק במפה יגלה שכל המידע שנמצא בטקסט המקראי אכן נמצא במפה הזאת. ובמקום 1100 מילים שבפרשה, הסתפקנו בכ – 60 מילים בלבד!!
איך מכינים מפת חשיבה?
ראשית – כל אחד יכול!
בנייה של מפת חשיבה מתבצעת לפי כללים שמגדירים את אופן הנחת הסמלים והכיתובים על הדף ואחד יחסית לשני. התהליך משלב יחדיו חשיבה לוגית ויצירתיות, והוא קל ומהנה הרבה יותר מאשר תהליך כתיבת מסמכים.
בהתחלה מציינים את הנושא על ידי ציור או סמל מרכזי – מטרתו לרכז את תשומת הלב. אחרי זה בונים את קווי ההיררכיה, וכותבים מעליהם את המושגים העיקריים ואת המושגים הקצת פחות עיקריים, עד לרמה הרצויה. רצוי באותיות דפוס. צובעים כדי להבדיל ולהדגיש (צבע הוא עוגן זיכרון חזק מאד), מוסיפים סמלים וציורים כדי להמחיש וכדי לזכור טוב יותר, והרי המפה גמורה. רצוי לזכור שאין כל טעם לכתוב את כל הטקסט במפה. מדובר רק במושגים העיקריים (ובסופו של דבר, כשאנחנו לומדים דבר חדש, ממילא זוכרים רק את הדברים העיקריים, ולא כל מילה).
חשוב להדגיש שאין צורך "לדעת לצייר". מדובר בציורים פשוטים ובסיסיים להמחשה בלבד. כל אחד יכול לצייר "בית" או "פרצוף" או "עץ" וכו'.
כאשר אנו באים לקרוא מפה – נבחן את הציור המרכזי, ו"נרד" עם קווי הקישור ענף אחרי ענף, למשל עם כיוון השעון. כך גם נקלוט את הראייה הכוללת, וגם את המושגים העיקריים.
להלן דוגמה למפת חשיבה ממוחשבת המתארת איך בונים מפת חשיבה:
.JPG)
ויקיפדיה
הציור המרכזי מסמל זיכרון. במפה יש שימוש בציורים, החל מהציור המרכזי, וגם סמלים וגם קודים. המפה מחייבת שימוש בצבעים. הקווים צריכים "לזרום" (בלי זוויות חדות). נהוג לצייר מפת חשיבה על נייר חלק המונח לרוחב. רצוי שהמפה תהיה יפה ואסתטית. מילות המפתח הן אסוציאטיביות (דבר המאפשר לזכור טוב יותר את המפה). הקווים מסתעפים, כאשר מילה כתובה לאורך כל הקו. מדובר במילות מפתח, הנכתבות באותיות דפוס למען קלות הקריאה.
שימושי מפת חשיבה
מפת חשיבה היא דרך יעילה וידידותית לתמצת נושא נלמד, להכין מצגת ולשמור לצידה את כל מה שרוצים לומר במהלכה, לבנות הרצאה או שיעור, להתכונן למבחן, להציג תוכן עניינים של משהו, או פשוט להעמיד את מכלול המידע שכרוך בנושא מסוים (למשל – תקציב), בצורה יעילה, אפקטיבית, נוחה וזמינה לשימוש ושליפה, חסכונית בפרטים, והרבה יותר בהירה וידידותית ממסמכי טקסט כבדים.
לעתים מפת החשיבה נשארת האמצעי שמוצג לפני קהל היעד – תלמידים, סטודנטים, אנשי עסקים וכד'. ארגון הידע והבנתו יהיה על גבי המפה. אבל אחרי שלב בניית המפה וארגון הידע, אפשר להעביר אותה למסמך טקסט רגיל או לטבלת אקסל (למשל – כשבונים תקציב) או למצגת פאואר-פוינט.
יש לא מעט תוכנות חינמיות המאפשרות הכנת מפות חשיבה ממוחשבות, אך רבים מעדיפים את ההכנה הידנית.
מקורות:
שפירא ברוך ושמואליק ויס מפת חשיבה – המדריך. הוצאת מחברות מוח, תל אביב, 1995,
Buzan, Tony Mind Maps at Work, London, 2004,