על חשיבה תוצאתית, המודל הלוגי ומדידה והערכה בניהול ידע

מתודולוגיית החשיבה התוצאתית והמודל הלוגי הולכים ומבססים את מעמדם בארגונים רבים ככלי לתכנון פרויקט, משימה או תהליך ארגוני, גם בעולם ניהול הידע. רבות דובר ונכתב על מעלותיו של המודל ועל הקסם הטמון בו, דווקא בפשטותו. במאמר זה, אשים את הפוקוס על קצהו השני של פרויקט ניהול הידע - שלב המדידה וההערכה - ואסביר כיצד מסייע המודל הלוגי גם בשלב זה.

 

באופן כללי, ניתן לומר שחשיבה תוצאתית ככלל, וכחלק מכך המודל הלוגי, הינה חשיבה הפוכה. נקודת המוצא במתודולוגיה היא הבנת הצורך, וכתוצאה מכך - התוצאה אליה אנו רוצים להגיע (תוצאה סופית ותוצאות בינתיים). רק לאחר הגדרה ברורה של אלו, חוזרים אחורה ומנתחים את המרכיבים הנדרשים על מנת להגיע לכך: עבור מי נועד פתרון ניהול הידע (זהו קהל היעד), מה המאפיינים הרלוונטיים של קהל יעד זה, ואז מהן הפעילויות הנגזרות על מנת להשיג את התוצאה הרצויה ומהם המשאבים הנדרשים לכך. להלן תרשים המודל הלוגי:

כבר מאבן היסוד הראשונה של המודל הלוגי עולה תרומה אחת שבשימוש בו בפרויקט ניהול ידע לשלב המדידה וההערכה, והיא – הגדרה מעמיקה ומדויקת של המטרה שלשמה נולד הפרויקט. לצערנו דבר זה עשוי שלא להיות טריוויאלי. פעמים רבות ניתן להיתקל בתהליכים ארגוניים שתוכננו והוטמעו מבלי שברור באופן אמיתי לשם מה, איזו בעיה באו לפתור, איזה שינוי נועדו לעשות עבור העובדים, או מה נועדו להשיג. כמובן שמבלי לדעת את המטרה קשה מאוד יהיה לדעת האם הצלחנו להשיגה, וכל שכן, האם הצלחנו להשיגה בדרך יעילה ואפקטיבית.
אך המודל הלוגי מציע עוד יותר מכך. על מנת לתכנן את הפרויקט באופן נכון, ועל מנת להיות מסוגלים לבצע מדידה והערכה אפקטיביים שלו מומלץ לפרוט את המטרות למטרות סופיות ומטרות ביניים. עבור כל אחת מהמטרות הללו נגדיר מה תחשב הצלחה, לדוגמא:

  •  במטרות ביניים הצלחה יכולה להיות שקהל היעד יהיה מודע לפתרון ניהול הידע ולמה הוא משמש (מטרה הנוגעת לשינוי במודעות)
  •  והצלחה במטרה הסופית יכולה להיות שינוי בהתנהגות, בהרגלי העבודה של העובדים או פתרון הבעיה שלשמה הוקם פתרון ניהול הידע (מטרה הנוגעת לשינוי בהתנהגות)


עבור כל מטרה יש להגדיר באילו אמצעים נמדוד את מידת השגתה ומתי יש לעשות זאת.
על כך מוסיף המודל הלוגי את היכולת למדוד לא רק את פתרון ניהול הידע, אלא גם את הפרויקט עצמו ומאפשר לנתח גם את הפעולות שעשינו לצורך השגת כל אחת מהמטרות והמשאבים שהושקעו בכך. לצורך כך יעזרו לנו שאלות כגון:

  •  האם במשאב X נעשה שימוש כמתוכנן במונחים זמן, עלות או איכות?
  •  האם פעילות Y בוצעה כמתוכנן במונחים של זמן, עלות או איכות?
  • האם לפעילות Z היו התוצאות הרצויות?

 

לסיכום, ניתן לומר כי יתרונו הבולט של המודל הלוגי לשלב המדידה והערכה של פרויקט ניהול הידע הוא בהיותו מוביל להגדרה טובה של היעדים והדרכים להשגתם, מפרק את מדידת הפרויקט לשלבים ומאפשר לבצע שינויים, התאמות או תיקונים לאורך הדרך ומאפשר לזהות אלמנטים בתהליך שלא השיגו את המטרות שלשמן הוקצו בדרך יעילה דיה.