מה משותף ל- Microsoft ו- Apple המתחרות? הרווארד ו-MIT? חברות התעופה אמריקן ודלתא? קהילות מודיעין בעולם? ואפילו בעלי עסקים קטנים בשוק מחנה יהודה בירושלים?
ראשית, מדובר במתחרים, כל אחד בענף שלו. שנית, כולם הבינו שעל מנת לשרוד בעולם המורכב בו אנחנו פועלים, עליהם לאמץ גישה ניהולית חדשה שבבסיסה שמירה על הרלוונטיות המקצועית באמצעות שיתוף ידע וההבנה כי שיתוף פעולה עם המתחרים חיוני להבטחת צמיחתם.
כך לדוגמא, Microsoft ו-Apple נהגו במשך שנים להתנהל בנוסחה התחרותית הקלאסית ולפתח מוצרים שהתחרו זה בזה בשווקים הגלובליים. Microsoft יצרה ושיווקה את תוכנת windows ואילו Apple הפיצה תוכנת הפעלה משלה. המציאות שנוצרה בעקבות כך שיקפה את ההיגיון של משחק סכום אפס: מי שבחר ב- Microsoft לא היה יכול לבחור גם ב- Apple. בשנים האחרונות שתי היריבות מצליחות לשתף פעולה ולאפשר לצרכניהן גישה למוצרים של החברה המתחרה וכך תוכנת windows בגרסתה האחרונה מסונכרנת עם מערכת iTunes של Apple, ואילו המחשבים של Apple מאפשרים למשתמש להתקין את חבילת Microsoft office. דוגמה נוספת היא של חברות התעופה אמריקן ודלתא, שנמצאות בתחרות קשה בזירה של מכירת כרטיסי טיסה אבל משלבות ידיים בתחום המחקר והפיתוח מול בואינג שהוא ספק של שתיהן. זה חוסך להן עלויות.
המגמה המתוארת מכונה Coopetition. רוב ההגדרות למושג coopetition מדברות על מערכת יחסים המתקיימת בין שני גופים או יותר, המשלבת בין ההיגיון של שיתופי הפעולה להיגיון של התחרות. היא דורשת שיתוף בידע בין מתחרים, כזה שעשוי להוות פריצת דרך עבור שתי החברות, לצד הסיכון והידיעה שאותו ידע ישמש כל מתחרה בנפרד.
השאיפה לשמור על הרלוונטיות המקצועית ולשתף פעולה עם מתחרים, נבנתה על רקע שתי מגמות עולות בעולם ניהול הידע:
- אינפלציה של ידע – ההבנה שהיום אין גוף אחד ששולט בידע באופן מוחלט. המציאות הנוכחית מכתיבה ריבוי מקורות מידע וידע ועל כן יש למצוא את הדרכים לחלץ אותם מהשטח או מכל גורם אחר שמחזיק בהם.
- פיתוח ידע כ'ספורט מקצועי' – גיוון בחשיבה והתנעת השיח הופכים להיות ערכים וכלים חשובים בכל תחומי הפיתוח ועל כן, פיתוח ידע חדש ורלוונטי מתרחש בעיקר במפגש בין ערכים, תבניות חשיבה ותפיסות עבודה שונים ומגוונים. על כן בנסיבות אלה, צמיחת coopetition היא תוצאה מתבקשת.
התרשים הבא הינו מבנה לניהול ידע תחת Coopetition המכונה CoLKEN (Coopetitive Learning and Knowledge Exchange Networks)
בבסיס המבנה – מיפוי הידע, סוכני הידע והקשרים/ערוצים דרכם מועבר הידע.
ברמתו השנייה – המבנה מציע מציאת האיזון העדין שבין שיתוף פעולה לתחרותיות שקיימת בין שתי החברות (איזה ידע למסור, הערכת סיכונים וכיוב) ובסופו של תהליך, בראש הפירמידה – עיצוב התהליך הנכון ללמידה והחלפת ידע כך שיספק את הערך המוסף עבור כל אחת מהחברות.
חילופי ידע מקצועי, למידה משותפת ואיגום כוחות ומשאבים דורשים לבצע בדיקה היכן הצמתים שבהם ניתן לשתף פעולה והיכן הם יכולים לעזור לארגון להגדיל את הערך שלו. כמו כן, צריך לאמץ מידה גבוהה מאוד של אמון – לא להסתיר מידע וידע החיוניים לתהליך ולהתגבר על הנטייה לעמימות, כי רוב הסיכויים ששם שיתוף הפעולה ייכשל.
חשוב לזכור שלצד הערך הגבוה מאוד שתהליך כזה עשוי להשיא, הוא גם טומן בחובו סיכונים רבים וקושי ליישום. ראשית, ארגונים שמאמצים גישה זו, צריכים לוודא שהערך הפוטנציאלי מהמהלך יהיה גבוה יותר מהסיכון וההשקעה. שנית, יש לפתח גם את 'שרירי שיתוף פעולה' ויצירת אמון, שבמצב הרגיל הם די מנוונים לעומת 'שרירי התחרות'. על כן יש להשקיע משאבים ברמה היומיומית כדי להרגיל את המעורבים לסוג חשיבה שונה. שלישית, עשויה להיות אי-סימטריה בין המתחרים המבקשים לשתף פעולה ועל כן יש להיזהר ששחקן 'קטן' לא יבלע בתוך שחקן 'גדול'. נקודה רביעית ואחרונה – עבודה בתנאי חוסר ודאות. כשיוצאים לדרך יודעים מהי נקודת ההתחלה אך לא יודעים מהי נקודת הסיום. יש לתאר מראש סיטואציות רבות, מגוונות ואפשריות בהן ניתן יהיה להיתקל לאורך הדרך ולמצוא פתרונות מבעוד מועד.