כפי שרובכם יודעים, ביוזמת מכון התקנים הישראלי ומנהלת התחום הגב' חוי שראל, ולאחר עבודה מאומצת של כשנתיים, הוחלט ב ISO, כי ראוי ונכון שיהיה תקן גלובלי לניהול ידע. דיוני הוועדה החלו, צורפו מומחים מוכרים יותר (דוגמת ניק מילטון ורון יאנג) ופחות מרחבי העולם (ארה"ב, קנדה, פקיסטן, אוסטרליה, אנגליה וישראל).
בפינה זו אשתף אתכם בקורה ואשמח לרעיונות מקצועיים שיאפשרו להוביל לתקן מיטבי.
אז על מה דנים?
דיון מעניין ראשון נסב סביב השאלה האם נכון לייצר מדריך לניהול ידע או תקן הקובע דרישות.
ההבדל בין השניים שמדריך הינו אוסף המלצות והנחיות מתודלוגיות (כפי שגובש לפני יותר מעשור ביוזמת PWC); תקן הקובע דרישות, לעומתו, הינו מסמך, שהעומד בו יכול לזכות להתעדה עם מימושו.
לאחר שני מפגשים בהם דנו בנושא, התקבלה החלטה פה אחד, כי נכון שיהיה תקן להתעדה. מדריכים רבים קיימים כיום בשוק, בתצורות שונות, ומה שיכול לתת ערך מוסף אמיתי הינו התעדה.
...
בהמשך, עלתה שאלה לגבי אופי התקן. האם יכוון אנשים לתהליכי עבודה? האם יצהיר מה נדרש מהם לעשות? האם יגדיר עקרונות?
נטיית הלב, וזו ההחלטה, נכון לעכשיו, היא לייצר תקן של עקרונות (Principles). יותר מתאים לאופי הנושא.
...
הסוגיה האחרונה שעלתה על שולחן הדיונים נגעה לתכולת התקן. התקן הישראלי עוסק גם בקיומה של מערכת ניהול ידע (ומערכת= פתרון כולל כלל ההיבטים ולא רק תוכנה) וגם בדרך מימושו של ניהול הידע בארגון.
דיון בנושא לימד שלא ניתן ולא נכון לכלול את נושא המימוש בתקן עצמו. יש יותר מידי שיטות ולא מתאים להכריח דווקא שיטה זו או אחרת. עם זאת, רק להסתכל על שורה תחתונה ולהכריז שיש "מערכת ניהול ידע" לא נראה מספק, וכיוון הפעולה המסתמן הינו לבחון קיומו של מערכת ניהול ידע, ולבחון קיומו של שיפור שיטתי מתמיד בניהול הידע, ללא כניסה לדרך בה הארגון מיישם שיפור זה.
לאן פנינו מועדות?
בנובמבר יתקיימו דיונו ועדה פנים אל פנים בטקסס. עד אז ננסה לייצר המלצה לגבי מסגרת מתאימה לדרך כתיבת התקן, ועל סמך תקנים רכים אחרים שכבר נכתבו, גם להבנה אילו פרקים (המייצגים אספקטים שונים) כדאי שייכללו.
זהו עד עתה. שמחה לשתף ואשמח לשמוע עכשיו ובהמשך רעיונות פורים לגבי הנושאים המשותפים.
שיהיה לנו בהצלחה!