חווית משתמש. מונח מרשים. באנגלית: User Experience. פעם התנגדתי למונח. נהגתי לומר ש"חוויה" יש במסעדה טובה, בטיול עם אנשים שאוהבים, אך לא כשיושבים מול מסך של מחשב, טלפון או כל טכנולוגיה אחרת. התבדיתי.
ראשית, אני מוצאת את עצמי לעיתים, כן חשה חוויה (ולא רק מתסכלת כשדברים נתקעים/ לא עובדים/ החשמל עף מבלי ששמרתי וכו'). ושנית, מושג החוויה התרחב, ואל לנו לחשוב עליו רק במונחו המקורי, המצומצם משהו.
אם אשאל עשרה אנשים ברחוב לבחור שם של אדם שעולה במוחם כשהם חושבים על חווית משתמש, יש לי הרגשה די מבוססת, שרבים מהם יזכירו את שמו של סטיב ג'ובס, שבחייו הקצרים לא רק הצליח ללמד אותנו מהי חוויית משתמש טובה, אם כי גם להתמכר אליה.
לעומת זאת, אם אשאל את אותם אנשים להגדיר מהי חוויית משתמש, אני לא בטוחה עד כמה מהם יצליחו במשימה.
אז מה יוצר חוויית משתמש?
חווית משתמש מורכבת, כמו דברים רבים אחרים בחיים, משני מרכיבים, אמוציונאלי ורציונאלי.
לכאורה מדובר בשני מרכיבים שונים עד מאד, אך למעשה, הם שזורים מאד זה בזה, ומשפיעים זה על משנהו.
בהיבט האמוציונאלי- התחושה שלנו אל מול אותו אובייקט;
ובהיבט הרציונאלי- הקלות הקוגניטיבית הנתפסת בתפעולו.
נפרט:
תחושה טובה נובעת מכמה דברים (ונתעלם כאן מאופנה זו או אחרת):
כמובן היא נובעת מנראות גרפית- בחירה של צבעים, צורות, פונטים ושימוש נכון במרווחים.
תחושה טובה נובעת גם ממוכרות. כאשר אנחנו שומעים שיר חדש למשל, אם הוא מזכיר לנו שירים שאנחנו מכירים בז'אנר מסוים זה, יהיה לנו יותר קל לאהוב אותו. קשה לנו להתאהב במשהו שזר לנו לחלוטין, אם אין בו אלמנטים של מוכרות. כנ"ל גם במאכל, אתר, אפליקציה או כל דבר אחר.
שילוב של חדשנות וכיף- גורמים לנו להרגיש טוב. אם משהו מתוכנן כך שהוא מעלה בנו אסוציאציות למשהו שידוע כחדשני, גם האובייקט החדש ייתפס לנו כחדשני. זו אגב הסיבה, שהשלב הראשון במדרג ההטמעה של מדיה חברתית בארגונים, היא התאמת הנראות של אתרים רגילים למראה של יישומי מדיה חברתית, גם אם זו ההתאמה היחידה (ואין באמת שיתופיות או מרכיבי מדיה חברתית). לגבי הכיף..אין צורך לפרט. ברור ביותר.
ודבר אחרון- תחושה טובה נוצרת גם מרוגע. אם ניתן בכל אלו לתת תחושת רוגע לעין (ולמוח)- יצאנו נשכרים. לכן יש תורות כה רבות על חשיבות המרווחים ועל דרך תכנונם.
מעבר לתחושה הטובה, הלא היא המרכיב האמוציונאלי, ישנה גם הקלות הקוגניטיבית, המהווה את הצלע הרציונאלית במשוואה שאנו מנסים להגדיר לחוויית משתמש.
הקלות הקוגניטיבית הנתפסת,בגישה לתכנים למשל, היא עד כמה אנו מרגישים שקל לנו למצוא את שאנו מחפשים. פעם נהגנו לומר שההבדל בין שלושה Clicks לחמישה, הוא בין שימוש ואי שימוש באתר/ תוכנה / מכשיר כלשהו.
כיום אנו מבינים שמדובר בהגדרה מורכבת יותר. השאלה היא עד כמה המשתמש תופס שקל לו (או לה) להגיע ליעד. חשבים לכן, גם שמות התפריטים המובילים לתוכן, עד כמה הם קלים להגעה במידה שווה (לא שמשהו תופס את תשומת לבנו יותר, ומאפיל על האחר, שגם לו אנו נדרשים). השימוש, על כן, ב- Mega Drop Down Menus, יכול בהחלט לסייע לקלות נתפסת זו (מקטין התלבטויות היות ופורס שתי רמות של תפריט ונותן מפה נוחה להבנה). אם רוצים לסכם את כל ההיבטים הרציונאליים הקשורה בקלות הקוגניטיבית הנתפסת, במילה אחת, הרי שיש כזו, והיא: הנגשה.
הגדרת חווית המשתמש כאן היא עקרונית. בכל נקודת זמן, המוכרות, הצבעים, הכלים לקלות ההנגשה- מתעדכנים. אולם התפיסה נותרת בעינה.
האם צפויים לנו חידושים בתחום זה? כפי הנראה- כן והרבה.
ואני מחכה, ליום שבו יצליחו לשלב גם את חוש הריח בעולם החוויה של התוכן. זו תהיה קפיצת מדרגה מפתיעה ומרשימה. יש בהחלט למה לחכות.