רקע
מהי חוכמת ההמונים?
חוכמת המונים מוגדרת כחוכמה שיתופית של קהל רב, אשר, בתנאים מסוימים, הינם רב אף מחוכמתו של המומחה.
אם לפני שנים, היינו קוראים משפט זה, היינו מתקשים להסכים עמו, הרי שדרך השנים למדנו שתופעה זו מתרחשת פעם אחר פעם- ובהצלחה מרשימה (ראו למשל - WIKIPEDIA).
ומהם כלי מדיה חברתית?
כלי מדיה חברתית הינם שירותי רשת (האינטרנט / האינטראנט) המאפשרים לגולשים לתקשר זה עם זה תוך שיתוף תכנים. אלו הם מאבני הייסוד של ה- 2.0 WEB .
כאן תוכלו לקרוא תיאור על אופן מימוש השימוש בכלי מדיה חברתית באתר רום www.kmrom.com (יישום מדיה חברתית בארגונים – מוריה לוי).
דוגמאות שימוש בחוכמת ההמונים, באמצעות כלי מדיה חברתית
בכתבה זו אסקור מספר דוגמאות "מהשטח", מתחומים ארגוניים שונים, לשימוש בחוכמת ההמונים בכלי מדיה חברתית, על מנת לשפר את ביצועי הארגון. הדוגמאות נאספו הן מניסיוני האישי והן מפרסומים ברשת.
דוגמאות מתחום החדשנות
אחד התחומים בהם "קל" לארגון להתחיל לעסוק בחוכמת ההמונים בכלי מדיה חברתית הוא תחום החדשנות. אם בעבר ניהלנו בארגון תיבת תלונות, שהפכה לתיבת הצעות, הרי שהיום בארגונים מובילים תהליכים ייעודיים בכדי לקבל רעיונות מהעובדים בארגון. לדוגמא:
- בנק הפועלים עם מיזם "אכפת לי", מערכת קיבוץ רעיונות של עובדי הבנק.
- אלביט מערכות, בחיפוש אחר מוצרים ופיצ'רים חדשים
- בחברת הייטק מקיימים תחרות בין עובדים על "הרעיון החדש הבא". העובדים מציעים רעיונות וגם מדרגים את רעיונות חבריהם.
- דוגמאות נוספות כאן.
דוגמאות מתחום מנהלות מידע וידע
תחום ניהול ידע הוא תחום קלאסי לאימוץ שיטת חוכמת ההמונים וכלי המדיה החברתית. לדוגמא:
- באחת החברות בהן אני מייעץ, הקמנו מנגנון משוב דרכו העובדים מסייעים לעדכן את מנהלת הידע שלהם. העובדים, תוך כדי שימוש במנהלת, מציפים בזמן אמת חוסרים, חידודים ועדכונים, וכן בקשות להרחבה ולמידע נוסף, על ידי לחיצה על כפתור "משוב" הנמצא בכל דף במנהלת. צוות העורכים של המנהלת מקבל את המשובים ומעדכן את התכנים בהתאם לצורך.
דוגמאות מתחום שיווק ומכירות
גם ארגונים העוסקים בשיווק ומכירות מוצרים או שירותים פועלים כיום בשיטת חוכמת ההמונים בשיתוף לקוחותיהם. לדוגמא:
- חברות כגון שטראוס ואוסם יוצאות ב"מבצעים" בהם הן מבקשות מקהל הצרכנים להמציא שם למוצר חדש, ואף לבחור מתוך מספר מוצרים את המועדף עליהם (לדוגמא: מספר סוגי ביסלי בטעמים חדשים יצאו לשוק ללא שמות על האריזה, ועל הצרכנים להיכנס לאתר האינטרנט, לתת שמות למוצרים החדשים ולומר מהו הטעם המועדף עליהם)
- רשת בתי הקפה סטארבקס פועלת לשיתוף הלקוחות בדילמות על מנת לקבל החלטות עסקיות. (פורסם כאן)
- אתרי המלצות לטיולים - כגון TripAdvisor.
- אתרים המבוססים על פרסום המלצות ודירוג לאנשי מקצוע ושירותים.
לסיכום,
ככל שהארגונים יטמיעו וישתמשו יותר בכלי המדיה החברתית (2.0 WEB) וברשתות החברתיות, כך יוכלו יותר ויותר ליהנות מהיתרונות של חוכמת עובדיהם.
ולשאלת הספקנים בינינו, "האם זה באמת עובד?":
אציג כדוגמא את הניסוי של ליאור צורף (בשיתוף משרד המדע), ששאל ב"יום המדענים 2014" את ההמונים "כמה מלח יש בים המלח?"... את תוצאות ההמונים שיקללו, והשוו אותן לתוצאת חישוב של אנשי המקצוע. התוצאה לניסוי זה היא, לדעתי, לא פחות ממדהימה... בשורה התחתונה: המדענים קבעו: 42.7 מיליארדי טון מלח בים המלח, הציבור: 42.8 מיליארדי טון מלח בים המלח. ראו כאן את סרטון ההזמנה לניסוי, וכן סרטון המסכם את התוצאות.