אנחנו נמצאים בסיומם של ימים נוראים. עם ישראל, בימים אלו, עושה עם עצמו חשבון נפש, בין אישי, ובין ציבורי, מבקש סליחה במקומות ששגה, ומקבל על עצמו להיות טוב יותר לעתיד.
מעבר לקושי לבקש סליחה, קיים קושי להיפרד מהמנהגים והמחשבות הישנות, שכה התרגלנו אליהם. ולעיתים אנו מזלזלים, אך קושי זה הוא המונע השתנות לעתיד.
אותו דבר קורה בעולם הידע. העוסקים בניהול ידע מטיפים לעשות שימוש חוזר בידע הקיים ולא להמציא ת הגלגל כל פעם מחדש, אך לא תמיד אנו לוקחים בחשבון, שכאשר עושים שוב ושוב שימוש בידע הקיים, קשה לנו להיפרד ממנו, ולהבין מתי נכון לעצור, להפסיק לעשות שימוש בידע הקיים, ולדבוק בידע חדש.
אז מה עושים? האם לכן נכון להימנע מניהול ידע ושימוש בידע הקיים בכלל? מובן שהתשובה לכך היא לא.
נפריד בין שני מרכיבים לסוגיה זו:
הצורך להבין כי עתה נכון לעבור לידע אחר, חדש;
והצורך לשכוח את שהתרגלנו אליו, ולעשות שימוש בידע החדש, ולא בישן.
יש שלוש דרכים (לפחות) להבין כי הגיע העת לעבור לידע חדש:
לעיתים, הדבר קורה כי הארגון החליט ביוזמתו להתחדש, ולבחון דרכים לשיפור.
שיטה זו העדיפה ביותר, אך כבני אדם, אנו מתקשים פעמים רבות, לעצור ולקחת החלטה שכזו, לכאורה בלי סיבה משמעותית המפריעה להתנהלותנו הנוכחית, ולכן לא ניתן להסתפק רק בה.
לעיתים, אנו מקבלים "אגרוף בפנים"; אם בדמותו של כשל משמעותי (האגרוף כבר פעל) ואם בדמותו של איום הניצב לפתחנו (האגרוף בדרכו לפנים). אלו מספיקים כדי להניע ארגונים רבים להבין כי כדאי לפעול ולשנות.
ולעיתים, נדרש יועץ חיצוני. יועץ הבא מבחוץ, כי דווקא מבחוץ רואים דברים שקשה לראות מבפנים.
לטעמי המשימה השנייה של "שכחת" הידע ו/או ההרגלים הישנים, קשה עוד יותר.
John Kotter, הגורו המפורסם בניהול שינויים, חקר לפני מספר שנים תופעה זו. כיצד יתכן, שאל את עצמו, שכל כך הרבה חברות שמכריזות על ניהול שינוי בארגונם (כלומר- שינוי בסיס הידע לפיו פועלים ושינוי ההתנהגות כתוצאה מכך) לא מצליחים להשלים את משימתם ואכן להשתנות. הוא גילה שארגונים רבים, אף שמבינים כי צריך להשתנות, דוחים זאת הלכה למעשה, בגלל היעדר תחושה של דחיפות. תמיד יש תחושה שניתן לדחות את השינוי למחר, והיום, כן רק היום, עוד נפעל לפי הידע הישן ובדרך הישנה, כי היום צריך לפתור בעיות דחופות. ואכן קשה לשכוח את הידע, אם לא בראש, אז בוודאי בלב.
מה הפתרון? לנהל את השינוי באופן סדור. ישנן מתודולוגיות רבות המסייעות בכך, אם אלו של Kotter עצמו, אם אלו של Lewin, אם אלו של האחים Heath ואם רבות אחרות.
גם כאן, יועץ ניהול ידע או יועץ ארגוני טובים יכולים לסייע.
ובהזדמנות זו אנצל את הבמה, למרות שעבר כבר כיפור, להתנצל בפני שבטעות פגעתי בו. סליחה. אשתדל בשנה האחרונה לשכוח את בסיס הידע וההנהגות הפחות מוצלחים ודווקא לזכור את אלו האחרים. שנה טובה.