אחד ה Buzzwords החמים בתחום ניהול הידע וניהול המסמכים הוא מערכות מחשב המסוגלות "לקרוא" ולנתח טקסט ללא צורך בידע מוקדם, מילונים וטקסונומיות.
במאמר שלהלן ננסה להבין כיצד הדבר אפשרי והאם באמת מחשבים מסוגלים "לקרוא" ו"להבין" טקסט.
אנשים משתמשים לעיתים קרובות בביטויים (Idioms) על מנת להביע את מחשבותיהם. אנשים הכותבים או המדברים על נושאים דומים ישתמשו סביר להניח בביטויים זהים.
אם לא נסכים כולנו על משמעות הביטויים ונשתמש בהם, נתקשה מאוד להבין איש את רעהו.
להן דוגמאות של 3 פסקאות מספרים העוסקים בניהול ידע. בכל אחת מהפסקאות סומנו ביטויים זהים או בעלי מכנה משותף לכלל הפסקאות :
= Hedlund, Gunnar, and Nonaka, Ikujiro. "Models of Knowledge Management in the West and Japan." In Implementing Strategic Process: Change, Learning and Cooperation. P. Lorange et al., editors. Oxford: Basil Blackwell, 1993. Pages 117-144.
Hedlund and Nonaka present a framework for discussing knowledge management that extends the work of Galbraith, Arrow, Simon, and others in the field of management and organizational theory. They point out that creating and exploiting knowledge within an organization revolves around the interaction of tacit and explicit knowledge and the "transfer and transformation of knowledge between individuals, organizational units, and the surrounding environment." They provide a conceptual framework that looks at different aspects of knowledge management and demonstrate its use in a model that contrasts U.S. and Japanese practices of managing knowledge. Hedlund and Nonaka argue that the characteristics of knowledge management have serious implications for the types of activities (including innovations and strategies) in which a firm or organization is likely to succeed. They reinforce the important idea that not only the success but also the very survival of organizations will depend, in large part, on how well they create, transfer, and exploit their knowledge resources.
= Earl, Michael J. "Knowledge as Strategy: Reflections on Skandia International and Shorko Films." in Strategic Information Systems: A European Perspective. Edited by Claudio Ciborra and Tawfik Jelassi. John Wiley & Sons, Chichester. 1994. pp. 53-69.
Earl provides an assessment of knowledge, its value, and knowledge work through case studies of Skandia International and Shorko Films, two firms that were among the first to institute knowledge management. He makes the case for "knowledge as strategy," focusing on the value of information technologies in exploiting organizational knowledge. Earl classifies information systems from the perspective of knowledge and uses the case studies to develop a model for managing knowledge as a strategic resource. He concludes that any knowledge-based strategy requires a combination of organizational and technological capabilities, as evidenced by Skandia and Shorko, which he considers prototypes of successful firms in a knowledge economy.
= Huber, George P. "Organizational Learning: The Contributing Processes and the Literatures." Organization Science. 2:1(Feb. 1991):88-115.
Huber reviews four constructs linked to organizational learning: knowledge acquisition, information distribution, information interpretation, and organizational memory. He analyzes and critiques the extant literature related to each, noting a lack of cumulative work and synthesis among different research groups. Although now seven years old, this article is still tremendously useful as a literature review and history. Huber pulls together various theoretical perspectives that have contributed to our understanding of how organizations learn and what constitutes organizational knowledge, developing a "big picture" overview of the importance of learning to knowledge management.
מניתוח הטקסטים ניתן לראות כי הביטויים הבאים הנם מרכזיים וחוזרים על עצמם בדרכים שונות:
= Knowledge Management
= Knowledge Economy
= Knowledge work
= Organizational learning
= Organizational Knowledge
= Organizational memory
= Organizational Theory
= Information System
= Information distribution
= Information interpretation
= Information Technology
כלומר, המחשב מסוגל לזהות ביטויים מרכזיים המתארים את עולמות התוכן בהם עוסקים הטקסטים. במקום לקרוא מאות מסמכים, המחשב מסוגל להוציא את הרעיונות המרכזיים בטקסטים ,להחצין אותם לקורא ולאפשר לו במבט מהיר להבין את הנושאים בהם עוסקים הטקסטים ולבחור מתוכם את אלה הרלוונטיים עבורו. יתרה מזאת, הוא מסוגל להצמיד לכל מסמך את ביטויי המפתח המתארים את תוכנו.
צורת ניתוח זו של טקסטים מתבססת על כללי הלשון שניסח הבלשן היהודי אמריקאי נועם חומסקי – חומסקי טוען כי לכל מילה יש משמעות, אך המשמעות תלויית הקשר. כך לדוגמה; כולנו יודעים כי אדום הנו צבע. אך הביטוי "כובע אדום" שונה מהותית מהביטוי "רמזור אדום" ו מ"קווים אדומים". מעקרון זה של חומסקי ניתן ללמוד כי ההתמקדות במילה הבודדת ללא ההקשר שלה (כמקובל בשיטות הסטטיסטיות) הולך לאבוד ההקשר (Context) המעניק לביטוי את משמעותו.
טענה נוספת של חומסקי היא כי בכל עולם תוכן, קבוצת אנשים וכו' מתפתחת הסכמה על שימוש במושגים וביטויים. הסכמה זו נדרשת על מנת שנוכל להבין זה את כוונתו של זה במדויק. כך לדוגמה מסמכים העוסקים בניהול ידע סביר להניח שיוזכרו בהם הביטויים ידע גלוי וידע סמוי, קהילות של ידע ועוד. כלומר, הטענה היא כי המילונים והטקסונומיות הנדרשים בחלק לא מבוטל מפתרונות החיפוש הנמצאים בשוק, נמצאים למעשה בתוך הטקסטים עצמם וכי ניתן לחלץ אותם עבור המשתמש בזמן אמת.
לסיכום ניתן לאמר כי האלגוריתם עליו מבוסס ה Information Manager של חברת VirtualSelf מחקה למעשה במידה רבה את תהליך הקריאה שאנו מבצעים. - אם מחשבים מסוגלים לעשות זאת, האם ניתן לאמר שהם מסוגלים אכן "להבין" "ולקרוא" מסמכים?
האם המחשב שהצליח לאתר את הביטוי "Organizational learning" אכן "מבין" את משמעות הביטוי? – סביר להניח שלא.
האם כל אדם הקורא את הביטוי "Organizational learning" אכן מבין לעומק את משמעותו? – לא בטוח.
סביר להניח כי כל אדם היה מסוגל להבחין שביטויים מסוימים אכן חוזרים על עצמם ולכן יש להם כנראה משמעות מרכזית יותר, גם מבלי להבין לעומק את משמעותם.
כך גם המחשב....
האם מחשבים אינטליגנטיים? – לא בטוח.
לעומת זאת, האם כל האנשים אינטליגנטיים?.....