כנס KMWORLD התקיים, כמו בשנה הקודמת בסנטה קלרה שבקליפורניה. כמו בשנה שעברה, הייתה נציגות ישראלית מכובדת למדי. השנה השתתפו לא פחות מ- 16 נציגים (!), רובם ככולם שותפים לפרוייקטי ניהול ידע בארגונים השונים.
הנושאים העיקריים שהוצגו במהלך הכנס היו:
= ניהול תכנים – הבניית ידע לא מובנה באמצעות טקסונומיות ומפות ידע, לטובת אחזור נוח ומהיר של ידע, וניהול אחיד ותשתיתי של מקורות הידע ואמצעי ההפצה. מספר רב של הרצאות, ובפרט סדנה והרצאה של המומחה מספר אחד בעולם בניהול תכנים – Bob Boiko, כותב הספר The bible of content management.
= קהילות ידע – אמצעי מרכזי לשיתוף הידע הסמוי ולתמיכה בחדשנות. מספר הרצאות על הקמה והפעלה של קהילות, הן F2F והן וירטואליות. היו גם שתי הרצאות שיוחדו לשימוש בכלי קהילות עבור פרוייקטי פיתוח.
= הבניית האינטראנט (והפורטל כחלק ממנו) – השתלטות על "המערב הפרוע" והפיכת האינטראנט הארגוני למקום שאנשים ייגשו אליו וגם יוכלו למצוא בו דברים רבי ערך עבורם. הודגשו שיטות לארגון האינטראנט, לפרסונליזציה, ולשימוש נכון בניהול תכנים. מספר רב של הרצאות.
= פתרונות AI למיניהם – הוצגו מגוון כלים ושיטות המבוססות על אינטליגנציה מלאכותית לטובת קטגוריזציה, איתור וזיהוי מומחים, זיהוי קשרים, וחיפוש קונספטואלי.
= תכניות ניהול ידע ארגוניות – הוצגו מספר תכניות ניהול ידע בארגונים (פורד ומיקרוסופט כדוגמאות מייצגות). בכל המקרים התכניות היו רחבות היקף, וכללו פעילויות במגוון היבטים.
= מיפוי ידע בתהליכים – במספר הרצאות, ובסדנה אחת, הוצגו שיטות שונות למיפוי הידע בתהליכים, ובמקרים רבים חודד הצורך בקיום המיפוי כצעד מקדים לגיבוש הפתרונות.
= שימוש ב web services – תשתית מרכזית ליישומי ניהול ידע שונים.
נושאים נוספים כללו:
= בניית מתודולוגיות ומדריכים (best practices)
= "דפי זהב ארגוני"
= שימור ידע והעברתו בין הדורות (continuity management)
= Social networks
= E-learning
= תקשורת ארגונית
= חדשנות
להלן העמקה בנושא קהילות ידע, פעילות שהנה בין המובילות בניהול ידע בישראל:
נושא קהילות הידע היה נושא מרכזי ומשמעותי בכנס, והופיע במגוון הרצאות ובפרט בהרצאות של ארגונים שהציגו את תכניות ניהול הידע אצלן (פורד ומיקרוסופט כדוגמאות מייצגות). הרצאה בולטת הייתה של Hubert St. Onge, מומחה ותיק בנושא. התובנות העיקריות בנושא קהילות הידע:
= התרומה העיקרית של הקהילות היא כאמצעי מרכזי לבניית יכולות בארגון, שמבטיחות ביצועים גבוהים באופן מתמשך. תרומה משנית – אמצעי חשוב להשגת הערך "ארגון אחד".
= רצוי, ואף מומלץ, ליזום הקמה של קהילות ידע "מטעם" אם יש בהן צורך, ולא נולדו מעצמן.
= חשוב להתאים את מידת התמיכה בקהילה, ברמת הציפיות לתרומה שלה לארגון
= צוינו תפקידים מוגדרים בהקשר לקהילה. בנוסף למוביל, צוות מוביל וחברי הקהילה, הודגשו שלושה תפקידים נוספים: ספונסר, POC טכני (בקהילות עם מכיב וירטואלי), ומומחה ניהול ידע (Knowledge leader שאינו מומחה התוכן). במצגת של Jim Lee יש פירוט על מרכיבי התפקידים.
= חשוב לראות איך גורמים לכלל חברי הקהילה להיות מעורבים. בפרט חשוב לוודא שכולם מודעים לייעוד.
= הודגשה חשיבות האיזון בין תרומה וקבלה של חברי הקהילה השונים. בעוד ברור שלעולם יהיה פער משמעותי, ותמיד יהיו אלו שיתרמו יותר מאחרים, הרי שאסור להגיע למצב בו אנשים רק תורמים לקהילה ולא מקבלים ממנה, כי אז הם עלולים להתייאש ולעזוב, ובכך להוריד את הרמה. צריך גם לשאוף שלא יהיו רבים שאינם תורמים כלל.
= בחלק מן הקהילות רצוי לשאוף לעלות מרמה של שיתוף ידע בלבד למדרגה של שיפור יכולות או בניית יכולות חדשות
= באחת ההרצאות המרכזיות צוין שצריך לראות בקהילות מבנה משלים ותומך למבנה הארגוני הרגיל, ולפיכך עלינו לשאוף להגיע למצב בו יהיו להם גם תחומי אחריות לביצוע.
= באותה הרצאה (Hubert St. Onge) תואר תהליך התפתחות של קהילה: ייסוד, ייצור תחושת קהילה, קבלת משוב, העלאת ערך, ובמידת הצורך – הרחבה ו/או יצירה של קהילות בת או רשת קהילות.
= השאיפה היא שקהילה תקיים חקירה פרודוקטיבית של תחום העיסוק שלה, בהתבסס על בסיס ידע משותף ונכונות לתמיכה הדדית. צוין גם הצורך לקיים למידה והפקת לקחים.
= הודגשה החשיבות של קהילות רב-גילאיות
= צריך לוודא (באמצעות הערכה איכותית) שהידע שנוצר ומרוכז הוא אכן זה שנדרש עבור ביצוע טוב יותר של התפקיד
= הודגשה חשיבות שלב התכנון שבו יוחלט מה סוג הידע שישותף בפגישות, מה באתר, מה ב-E-mail, ומה באמצעים אחרים.
= הודגשה חשיבות השילוב של האתרים כחלק מתהליך העבודה
= הוצע לבנות את האתר הראשוני לא מושלם כדי לאפשר שינויים מקומיים ולעדכן עפ"י השימוש (נכון לא רק לגבי אתרי קהילות)
= צוין השימוש של אתרי קהילות עבור צוותי פרוייקט, ובפרט החסכון שהושג בזמן ההכנסה לפרוייקט של אנשים חדשים. יוחדה לנושא זה הרצאה שלמה, וניתן לקבל ממנה טיפים מעשיים לטובת מימוש הנושא בארגון שלנו.
= צוינה חשיבות ההדרכה (גם אם קצרה) שיש לתת לאנשים לפני השימוש באתר קהילות.
לאן פנינו מועדות?
כולנו יודעים לשנן שניהול ידע כולל היבטי תרבות, תהליך ומחשוב. לאחרונה, התחלנו להתייחס לתוכן, הליבה בה מתמקד ניהול הידע כהיבט עצמאי.
לא מעט מרצים התייחסו לנושא, בהדגישם את החלק ההולך וגבר של ניהול התוכן:
= הVP של Gartner, שציין בסיכום שלו את ניהול התכנים כתחום מרכזי, ובמסגרתו ציין את מפות הידע כאמצעי להבניית התכנים (לא הזכיר אפילו מבנה הירארכי)
= עפ"י Dave Dewalt השוק של ניהול תכנים (CM) צומח מהר, בניגוד למגמה של עיקר חברות התכנה, ומרבית התוכן היום אינו מובנה. הצרכים האסטרטגיים של חברות כיום הם:
o איחוד (אתרים, מאגרי קבצים וכו') לתשתית אחידה
o התאמה לסטנדרטים ותקנים מוכרים
o צורך לדווח (לדירקטוריון,לבורסה,...)
o שיתוף (ידע, יכולות, וכו...) תוך התחשבות ב workflow, אבטחת מידע ועוד...
o Reuse, בפרט של תכנים.
o הבניית מידע לא מובנה (בפרט באמצעות טקסונומיות, קטגוריזציה וכו'...).
כמובן, עלו נושאים רבים נוספים, אך קצרה היריעה מלפרט את כולם.
להתראות בכנס בשנה הבאה.