מסקנה סופית (מ.ל.) : הידע הוא אכן Justified true belief כפי שטבע פלאטו; אך כנראה שיש בו הרבה יותר belief והרבה פחות Justified truth ממה שהתרגלנו לחשוב. 

הספר בהחלט מחדש, ובהחלט מעורר למחשבה נוספת. מומלץ!

הידע:

הידע: מצב קיים

כאשר אנחנו מדברים על ידע, עוד מימי פלאטו ועד היום, אנו מתייחסים לדברים שיש לנו הצדקה להאמין

שהם נכונים (justified true belief). על הנחות בסיס (פרדיגמות) אנחנו מבססים ידע נוסף- ובונים פירמידה של ידע.
במקור ידע התייחס למהויות ועקרונות, אך עם השנים, הגענו למצב בו אנחנו מתייחסים לידע גם בהקשר של  עובדות.
[נכון שכיום בהפרדה בין נתונים מידע וידע, רבים מייחסים את הגדרת הידע כמידע לפעולה- אך זה אינו סותר כלל את ההגדרה המקורית- מ.ל.].
הבעיה עם ההגדרה כפי שהיא...שיש יותר מידי מידע וידע כיום בעולם.
עודף המידע והידע, שאנו נחשפים לו בעולם בכלל, ודרך רשת האינטרנט בפרט, מהווים מכשול:
א. לא ניתן להגיע לכל הידע שאנחנו רוצים. המסננים כבר לא מתפקדים מספיק טוב בהיקף

    שכזה.
ב. הקישורים הנלווים למידע ולידע, יכולים לשמש כמסננים למידע, אך בד בבד חושפים מידע

    וידע נוספים (וחוזר חלילה).
ג. בצד הידע ה"טוב" וה"איכותי" יש הרבה ידע שאינו איכותי, המגיע אלינו יחד עם הידע הרצוי.
   היום מתפרסמים דברים רבים שלא נבדקו די עומקם.
ד. כמעט לכל רעיון / טענה/ מידע / ידע שנמצא ברשת, נמצא את היפוכו הסותר אותו במקום

    אחר (ולאו דווקא לא נכון). כל רעיון יכול להסתמך על ידע שקיים ברשת שתומך אותו, והיות

    ויש ידע וידע סותר, ניתן להגיע בה במידה לכל מסקנה רצויה.

וזהו העניין החמור ביותר. כי אם על (כמעט) כל פיסת ידע, יש פיסת ידע הפוכה, מה משמעות הידע?

חזרה

הידע: תפיסה חדשה

התפיסה החדשה של הידע שונה:
א. הידע אינו בנוי כפירמידה (הנשענת על הנחות יסוד). הידע הינו רשת;

    לרשת אין סוף, אין קצוות, ותמיד ניתן להעמיק לרובד נוסף.

    גם העובדות הינן רשת של עובדות הקשורות זו בזו וקשורות לידע הנסמך עליהן.
ב. הידע נכון תלוי הקשר ותלוי תרבות.

    הידע והניסיון שלנו הם אינטרפרטציה שלנו של המציאות; האינטרפרטציה הינה

    חברתית / תרבותית ואין עמדה שיותר נכונה מהאחרות הנשענות על אינטרפרטציות אחרות.

    האינטרפרטציות תלויות בהקשר, ובתוך הקשר זה, אנו כן יכולים להעדיף ולבחור מה "יותר נכון".

    כל הקשר (שהינו גם תלוי תרבות) יש את ברירות המחדל שלו, עליהם הוא נסמך.
ג. כאשר אנחנו מבססים ידע ברשת על בסיס ידע (עובדות) קודמות, יש לצטט אותן וכך לאפשר

   למשתמש להגיע לרובד נוסף ברשת הידע.
   הציטוט /קישור מאפשרים גם הם לייצר את המשמעות וההקשר הרלוונטיים לידע.

תכונות הידע:
• הידע הינו תת קבוצה של מה שאנחנו מאמינים (ראו את ההגדרה המקורית של פלאטו).

  לא כל דבר שאנחנו מאמינים בו נחשב לידע, אלא דברים שאנו מוצאים סיבה טובה דיה

  להאמין שהם נכונים. הידע הינו אוסף אמיתות שכאלו המביעים משהו לגבי העולם.

אך, ...
• אנחנו יודעים שאין פנתיאון אחד של הידע.
• אנחנו יודעים שלא ניתן לאחסן את כל הידע בספרים, בראשים שלנו או אפילו ברשת כולה.

והרשת:
• הרשת מאפשרת לפתח רעיונות יותר משיכול הפרט לפתח לבדו.
• הרשת מאפשרת לפתח ידע בתוך הקשרים, וגם (כאשר אנחנו מתנהלים נכון)- גם בין הקשרים

  שונים. במקרים אלו, הידע מתפתח עוד יותר.

חזרה

משמעויות:

מומחיות ברשת

באופן טבעי, כאשר הידע הינו רשת של ידע, הרבה מהידע מיוצג ברשת האינטרנט.
והידע יכול גם להתפתח באופן טבעי באינטרנט; חוכמת המונים הינה דרך חדשה, המייצגת תפיסה זו, המלמדת על התפתחות הידע ברשת, התפתחות שלא ניתן לפתחה אצל הפרט.
תכונות רשת האינטרנט המסייעות לפתח את הידע:
1. האינטרנט מחבר הרבה אנשים. למעשה, הוא מהווה את ההמון (המחובר) הגדול ביותר

    שאנחנו מכירים. כולל, על כן, הרבה תת קבוצות של התמחויות ומומחים.
2. האינטרנט מגוון. לא מספיק שיהיה המון [ראו ספר "חוכמת ההמונים" מ.ל.] – אלא נדרש מגוון

    של אנשים ודעות שונות. השונות מסייעת לפיתוח הידע החדש. יתר על כן, אנשים שמחוץ לקבוצה,

    הבאים עם נקודת מבט חיצונית, הם התורמים, פעמים רבות, להיווצרות הידע החדש.
3. האינטרנט הינו אוסף של קבוצות (גושים) עם קשר ביניהם. לא מדובר רק באוסף של צמתים

    בדידים, אל תת קבוצות של אנשים, דפים וכלים, שיש ביניהם יחסים וקישוריות.
4. האינטרנט הוא מצרפי. הידע, האנשים והדפים שבתוכו מצטבר ואינם מחליפים זה את זה.
5. האינטרנט יכול להתאים לגדילם שונים של קבוצות. הוא מתאים לפרט (שאולי מפרסם בלוג

    או אתר), היא מתאימה לצוותים קטנים, והיא מתאימה לקבוצות יותר גדולות עד כדי המוניות.
    (אגב, תכונה זו מייחדת אותה אל מול ערוצים אחרים, שמתאימים על פי רוב,

    לסדר גודל מסוים).
תכונות אלו מאפיינות כמובן רשתות נוספות (למשל רשת אינטראנט של עובדי IBM או רשת פנימית / חיצונית של כל קבוצה אחרת).

כאשר הרשת מתפקדת בתנאים אלו- היא מאפשרת פיתוח ידע, שאף אחד מהמומחים השותפים לה, לא היה כפי הנראה לפתח בעצמו. כמאמר Weinberger: "The smartest person in the room is the room itself"
(Too Big To Know- עמוד 64).

ראוי לציין, שתמיד מומחים דיברו ביניהם.
אולם- הידע היה בתחום מסוים; ערך הידע היה תלוי במסקנותיו (אחרת לא השתלם לפרסם); הידע היה חד כיווני בעיקרו (בגלל דרך פרסומו); מומחים היו נפרדים משאר האנשים; המומחים לא אהבו חילוקי דעות.
גודלה ועוצמתה של הרשת הדיגיטלית משנים את כללי המשחק, ויוצרים את הידע החדש מסוג שלא היה לנו קודם. המומחיות הינה רחבה, רב כיוונית ורב ממדית. הרשת מלאה בחילוקי דעות ובידע שאומת חלקית. והידע- באופן מפתיע או שאינו מפתיע, מתפתח הרבה יותר.

חזרה

שיתופיות

שיתופיות ברשת נראית לנו לכאורה כסוגיה פשוטה. אך לא כך הם הדברים.
כפי שנכתב בפרק קודם, כדי שיתפתח הידע ברשת, צריך שיהיה מגוון של אנשים, ומכוון של דעות.
אולם, כפי שלא מפתיע לקרוא, אנשים דווקא אוהבים להתחבר לאנשים בעלי דעות ותפיסות לשלהם ודווקא אליהם הם אוהבים להתחבר.
נשאלת אם כך שאלה: האומנם הרשת אמנם משתפת ידע בין בעלי דעתו שונות, או יוצרת בתוכה תת גושים של אנשים בעלי דעות אחידות, כאשר הרשת והקבוצה משמשים להם כתיבת תהודה לחיזוק דעותיהם ומאפשרת להם לשמוע אותם בהד חזק וחוזר המסכים עימם?
יש הסוברים שהרשת בעצם מקצינה, ומשתפת אנשים עם בעלי דעות. אולם מחקרים מלמדים, שלמרות שכך היה ניתן לצפות, אלו אינם פני הדברים, אנשים שנכנסו לאתרים מסוימים, נמצא שהייתה להם נטייה יותר גבוהה, מאשר לאדם מן השורה, להיכנס לאתרים עם הדעות המנוגדות לאלו המייצגים את האתרים הראשונים בהם ביקרו.
ברור, שישנה רמה מסוימת של שונות, שמעבר אליה תיתכן היכרות אך לא שיח אמיתי ומשמעותי; ברור כי עודף אחידות אינה מסייעת. איפה הגבול?

ובכן, נדרשת מידה מסוימת של מגוון ושונות. לא ניתן לתת מענה אחיד לרמת השונות, אך ישנם מספר עקרונות מסייעים להבנת רמת השונות המתאימה:
1. יש לבחון את אופי הבעיה. אם הבעיה פשוטה- מספיק אדם אחד שיפתור אותה, ואין צורך כלל

    במגוון ובריבוי. ככל שהבעיה מורכבת יותר, תסייע יותר שונות לפתרונה.
2. השונות נדרשת בנקודות ההסתכלות (perspectives) ובשיטות הפתרון (heuristics)

    שעל פיהם נענים.
3. כאשר מדברים על שונות, יש עדיין להבטיח שהמטרה משותפת (חקר הבעיה? פתרון קושי?),

    יש כנות, ויש רצון לשיח.
4. ישנו מישהו אחראי (moderator) המוודא שאכן מצליחים לשוחח ולתקשר למרות השונות,

    שהשיח תרבותי, ושיש התקדמות בשיח. אותו אחראי גם מסנן במקרה הצורך, ובעיקר מפריד

    לדיונים עצמאיים תת-נושאים היכולים להטות את הדיון כולו ולמנוע את מיצויו.

אנו מקיימים כיום שיח בעלת שונות, אך כנראה שיש בנושא זה הרבה מקום לשיפור מיומנויות.  אם נצליח להכיל יותר שונות, נצליח לפתח את הידע שלנו הרבה מעבר לגבולות אליהם אנו מגיעים כעת.

חזרה

ספרים

ספרים, נראים לנו "החדשניים", לכאורה מיושנים: הם נכונים לתאריך מסוים, ויתר על כן, עד שהם מודפסים ומופצים, לעיתים, הם עצמם כבר לא חדשניים.
אך אין לזלזל יתר על המידה בספרים. יש להכיר, שספרים בכלל, וכל דרך "כתיבה ארוכה", בעלת יתרונות שחסרים לנו ברשת:
1. ספר מעביר רעיון מתחילתו עד סופו. הסופר, הוא שמחליט איך נכון להעביר את הרעיון לקורא,

    ומה יהיה סדר הצגת הדברים.
2. הספר כולל את כל המידע הרלוונטי (שניתן להכיל) התומך ברעיונות המוצגים בספר.

    [הוא כולל גם הרבה דוגמאות מסבירות מ.ל.].
3. הספר מכיל רעיון מעובד ושלם. הסופר לא יעצור וישקיע בכתיבת הספר, עד שלא עיבד את

    הרעיון וחשב עליו, עד כדי הגעה לשלמות מבחינתו, המצדיקה את כתיבת הספר ופרסומו.

האינטרנט, לעומת הספר, חסר את כל היתרונות הללו. הוא נועד לכתיבה קצרה, תמציתית, ופעמים רבות, אינו שלם.
היתרונות של הכתיבה האינטרנטית מונים:
1. כל רעיון מתואר באורך המתאים לו. אי צורך למותחו כדי שיתאים לדרישות העריכה וכללי

   הוצאה לאור.
2. הרעיון המוצג מעשי ומקושר לקרקע. אם לא כן, קוראים יכולים להעיר, לשאול ולדרוש חיבור

    שכזה, כדי להבין את שנכתב.
3. ישנו אי סדר בדרך הצגת הרעיונות, או לפחות השיח המתפתח לגביהם, אי סדר שמאפיין

    את החיים ואי הסדר הקיים בקשר בין הנושאים במציאות.
4. יש פחות סיבות לעזוב באמצע הקריאה. בדרך כלל, יש קוראים שיקשו על הכתוב, והקשיים

    על תשובותיהם מוצגים כחלק מהשיח, ונותנים תשובתו לשאלות שהיו עלולות לצוץ ולהבריח

    את קורא הספר, בהיעדר תשובה בזמן אמת.
5. הרעיונות מתפרסמים מאד קרוב לזמן פיתוחם.
6. הרעיונות יכולים להשפיע יותר על התנהלות העולם הסובב (בגלל כל הסיבות לעיל).
7. הקוראים יותר מעורבים רגשית ואינטלקטואלית, ספציפית, כאשר הם לוקחים חלק בדיון.
8. הכותב מקבל קרדיט אם הדברים שכתב טובים. בעבר, עצם הוצאת הספר, כבר היוותה

    קרדיט.
9. הקוראים והכותב מתקשרים זה לזה, בזכות קישורים לאתרים ודפי מידע שונים הנוצרים

    מהנכתב ואל תוכו. הקישורים נותנים עומק חדש שלא היה קודם הן לתוכן והן לזיקה.

אל לנו להתבלבל. למרות שרשימת היתרונות של כתיבה אינטרנטית ארוכה יותר, יש בהחלט מקום לספרים ויש בהחלט מקום לקוראם. אך כפי הנראה, הקריאה האינטרנטית תלך ותגבר, וגם על חשבון הספרים.

חזרה

המדע

כיצד משפיע השינוי בתפיסת הידע על המדע? האם יש בכלל סיבה שישפיע?
לכאורה- לא, אך למעשה, דווקא כן.

המדע נסמך על עובדות ובוחן אותן כדי להגיע למסקנות ולפתח ידע חדש.
השפעות תפיסת הידע החדש על המדע רבות:
1. הרשת ענקית וכוללת המון ידע. אנחנו מאחסנים הרבה יותר, יכולים לחשב הרבה יותר ויכולים

    לשתף הרבה יותר.המשמעות: המדע נהיה יותר איתן (robust) בזכות הידע הרב הנתמך,

    בזכות יכולת החישוביות הגבוהה, ובזכות הנתונים הרבים עליהם ניתן לבסס את החישובים.

    הרשת יכולה להכיל יותר עובדות, מידע וידע משיכול להכיל או להבין מוחו של האדם, והמחשבים

    מסייעים ביצירת מודלים על סמך ידע רב זה.
2. הרשת שטוחה. היא מטשטשת את הגבולות בין המומחים לבין החובבנים. היא מאפשרת לאלו

    להכיר את תוצריהם של אלו ולהיפך. היא מאפשרת על כן, פעפוע של רעיונות בין העולמות,

    עם קשרים לא מוגדרים ולא סדורים, המשפיעים לטובה על הרשת הפתוחה, אולם גם על עולם

    המדע. ההשפעה הינה גם בתרומה של מידע וידע (דיווח על תצפיות ציפורים, כוכים וכו),

    אך גם ברמת הרעיונות. הנ"ל לא טריוויאלי, שכן עולם המדע עצמו גדל וכל אחד מהמומחים

    התמקצע, כך שהסיכוי שיקשיב למומחה מתת מקצוע אחר קטן, לחובבן, על אחת כמה וכמה,

    ובכל זאת יש פעפוע של רעיונות והשפעה מיטיבה.
3. רשת המדע נפתחת ונהיית ציבורית.נכון שחלק מהירחונים עדיין חסומים וסגורים, אך יש גם

   ירחונים הפתוחים באינטרנט לכל דורש; ירחונים סגורים מאפשרים פרסום ופתיחה לציבור של

   ידע ומידע ישנים [ואוסיף- אפשרות רכישה בתשלום של מאמרים בודדים- מה שמגדיל את

   התפוצה שכן לא כל אחד מנוי על כתבי העת כמכלול מ.ל.]..
4. המסננים נפתחים. לפחות לגבי כתבי העת הפתוחים, המאפשרים להרבה יותר לפרסם,

   ומוודאים כי הכתיבה היא אקדמית, אך לאו דווקא מפרסמים רק את החידושים הגדולים.

   בדרך זו, מתפרסמים יותר ויותר רעיונות מדעיים ברמות שונות.
5. המדע מתחיל לכלול אי הסכמות. אם בעבר, תפיסת הפירמידה והסינון הרב אפשרו

   "אמת יחידה", הרי שכעת מתגלעות אי הסכמות, והמדע לומד לחיות איתם. ישנן אי הסכמות

    בין מדענים (הנפתרים כקבוצות שונות, או במקרים מתקדמים במיוחד, בקישורים בין תכני

    הקבוצות השונות, בדרך שתאפשר מחקר נוסף הכורך את אלו ואלו גם יחד). ישנן גם אי

    הסכמות עם הציבור שמחוץ לכותלי המדע. לכאורה, ניתן להתעלם מאי הסכמות אלו, אך היות

    והגבולות מטשטשים בהדרגה, חומות אלו כבר אינן כה בצורות, וגם אליהן יש

    להתייחס/ להכיל/ ואולי אף לקשר.
6. קישורים. המדע מאפשר ביסוס הרבה יותר משמעותי. מחקרים תמיד הכילו קישורים

   למקורות, אולם היכולות להתנייד לתוכן הייתה מוגבלת, וההתייחסות אליהן, על כן,

   הייתה מוגבלת. עולם הקישורים הדיגיטלי מאפשר העמקת הרשת, העמקת המחקר

   בעת הקריאה, והעמקת המשך פיתוח הידע הנסמך על כך.

Weinberger מצודד בהקדמת פרסום ידע מחקרי אך מתייחס לבעייתיות הכרוכה בכך.

ככל שנקדים לפרסם, נפרסם יותר, ואז מדענים יוכלו לדעת גם מה לא הצליח, ולהימנע מניסויים

כושלים מיותרים. מאידך, ניתן יהיה להשתמש בתוצרי ביניים ולהתקדם, ואז תצוף שאלה לגבי

זכויות הישגים, שכן רישומן, כפי שמבוצע היום, לטובת אלו שהראו את התוצאות, מעוות את המציאות

ואת הצדק.[יש לציין שיש נקודה חשובה אחת שהטרידה אותי, ואליה הכותב פחות התייחס.

אם עובדות אינן יותר עובדות, ולכן עובדה ולכל רעיון נמצא עובדה ורעיון הפוכים,

מה משמעותו של המחקר? לכל טענה שנרצה להוכיח, פשוט נבחר מחקרים אחרים מתאימים,

שמסייעים לפתח את טענת המחקר, ואילו מהאחרים נתעלם. כיום יש מספיק ידע ומידע, גם בכלל,

אך גם מחקרי, כדי שהנ"ל יתאפשר. האם יש משמעות למחקר? כיצד צריכה להשתנות הכתיבה

המדעית כתוצאה מכך?
על סוגיה מהותית זו לא מצאתי תשובה בספר. מ.ל.]

חזרה

מנהיגות וקבלת החלטות

לא סוד הוא שמנהיגות משתנה בתפיסת המאה ה- 21.  מנהיגים מצליחים כאשר הקבוצה אותה הם מובילים מצליחה, והצלחתם נמדדת דרך הצלחתה של הקבוצה.
בעידן החדש [של עובדי ידע המנהל לא יכול לדעת את שידע בעבר- מ.ל.] ועוצמתו  של המנהל מוגבלת.
אם בעבר, המנהלים היו מקבלים החלטות בתפיסה של פירמידה, כאשר קבלת ההחלטות מבוצעת במעלה הפירמידה, הרי שהתפיסה החדשה הנכונה היא תפיסת קבלת החלטות ברשת [החלטות העם, או החלטות בדמוקרטיה, על פי עקרונות מדיה חברתית מ.ל.].
החלטות רשת מתאפיינות ב:
1. יכולות להוריד ולהעלות את ההחלטות מעלה ומטה בארגון לרמות השונות.
2. החלטות טובות יותר, בנסיבות בהן נדרש ידע מקומי רב מהקצוות.
3. שיפור מוטיבציה של האנשים, שכן הם שותפים לתהליך ההחלטה.
4. ניצול טוב יותר של הידע המקומי בכלל הארגון לטובת קבלת ההחלטה.
5. ייצוג טוב יותר של עמדות העובדים ועידוד ה"אזרחות הטובה" שלהם ונאמנותם לארגון.
6. עמידות וחוסן, היות וההחלטות לא נשענות על אדם אחד.
7. מתאימות לעולם בו יש כל כך הרבה ידע, שפשוט לא ניתן לקבל הרבה מההחלטות בדרך

    אחרת.

אך יתר על כן, החלטה היא צומת ברשת הידע הכוללת. היא משתמשת בידע הקיימת ונסמכת עליו, אך היא מהווה בסיס גם להמשך התבססות לטובת ההחלטות הבאות.

חזרה

לאן?

איך כדאי לנהוג?

בעולם בו הידע הינו רשת, איך נכון לנהוג?
להלן חמש תובנות מסכמות מעת Weinberger לדרך ההתנהלות המומלצת ברשת הידע החדשה:
1. פתיחות ואפשרות נגישות מרביים

    הדבר נכון לגבי כתבי עת, אך לא מסתכם רק שם. פתיחות הינה אקלים, דרך התנהלות,

    וככל שנרבה בפתיחות, כך נוכל לאפשר לרשת הידע להיות גדולה עוד יותר, ולנו ליהנות

    מהתוצרים המתאפשרים עקב הגדלה נוספת של הידע ויכולת קישור למקורות נוספים.
2. הוספת Meta data

    יש ליצור Meta Data מלווה לתכנים (תגיות) כדי שאנשים ידעו להבין את הידע בהקשרו

    (Semantic Web). אחת הדרכים ליצירת ה- Meta Data היא על ידי יצירת קישורים

    המצביעים למקומות המלמדים על הקשרו של הידע.
3. יצירת קישורים

    ככל שנרבה בקישורים, כך הידע יהפוך יותר מצמתים בדידים לרשת עשירה. ככל שיהיו יותר

    קישורים יהיה ניתן לעבור בין רבדים ולהבין את הידע יותר לעומקו

    [גם סכנה: יש להיזהר משיטוט ואיבוד מ.ל.].
4. הכללת כל עמודי התווך של הידע

    מאד קל, בעידן הרשת, להתעלם מהידע האקדמי שפותח באוניברסיטאות מאחורי חומות

    בצורות.נכון לבנות רשת עשירה של ידע קדימה, אך נכון לא פחות להסתמך גם אחורה על

    הידע שכבר נבנה על ידי המוסדות השונים תוך כדי תהליך mashing up.
5. לימוד השימוש ברשת

    קל לתפעל את הרשת, אך פחות קל ללמד אנשים איך להשתמש נכון ברשת. מומלץ להשקיע

    בכך משאבים- הן בקריאה ובמעבר בין רבדים, אך לא פחות בכתיבה, והתייחסות לכל

    המרכיבים שהוזכרו לעיל.

    הרשת מורידה חסמים ומאפשרת להרבה יותר אנשים לקחת חלק ב"חגיגת הידע".

    יש ללמוד מהמודל של הרשת ולהתנהל בהתאם; יש ללמד תפיסה זאת את כל מי שנכון ללמוד

    ולשמוע.

סיכום: הידע שלנו הוא תשתית של קישורים אינסופיים היושב על הרשת. האם נתקרב בזכות זה יותר לאמת או נתרחק ממנה? לא ברור, אך יש יסוד להניח שכן.
מה שבטוח, תפיסת רשת הידע מקרבת אותנו להבנת האמת לגבי הידע עצמו.

חזרה