ארגונים רבים מתחבטים בסוגיית מימוש המדיה חברתית בקרבם. מחד, ברור לכולנו כי מדיה חברתית היא כיום שם המשחק, ויישום מדיה חברתית ישפר את חוויית המשתמש, את נכונות המשתמשים לשיתוף פעולה ומכאן גם את רמת ניהול הידע.
מאידך, חושבים הרבה ארגונים ובצדק "הארגון שלי בחלקו שמרן; לא ברור עד כמה מתאים לממש מדיה חברתית אצלנו כבר השנה".
ובכן, יש פתרון: ניתן לממש את המדיה החברתית באופן מדרגי. בדרך זו, ניתן ליהנות מיתרונות המדיה, או לפחות מחלקם, כבר כעת, והעובדים יתרגלו לראות/ לחשוב / לחיות מדיה חברתית יותר מהר מאשר אילו חיכינו שיבשילו ורק אז שילבנו.
להלן פירוט הרמות. בכל רמה נהנים מיתרונות אותה רמה, אך גם מיתרונות הרמה שלפניה.
להלן הסבר הרמות תוך המחשתן על אתר חברת ROM (www.kmrom.com ).
א. נראות
הסבר- שימוש בתצוגות המזכירות רכיבי מדיה חברתית ובשמות מונחים רלוונטיים.
דוגמאות- שילוב פס תמונות:
שילוב לוח הודעות שנראה כמו "קיר (wall)"... אגב, ניתן לקרוא לו גם "הקיר"
היתרון- חוויית משתמש חיובית; קלות הטמעה.
ב. מרכיבים
הסבר- שימוש בפונקציות שיש ביישומי מדיה חברתית, גם ביישומים שאינם כאלו.
דוגמאות- שילוב Comment, Like
היתרון- אפשרות לשיתופיות
ג. יישומים
הסבר- שימוש ביישומים של מדיה חברתית דוגמת FACEBOOK, WIKI, בלוג, TWITTER למטרות ארגוניות. יש לציין שלא חייבים לממש את כל כללי היישום המקורי אחד לאחד, שכן לא כל דבר מתאים פנימה לארגון.
דוגמאות-
TWITTER ככלי מרכזי למודיעין עסקי
WIKI כקטלוג מוצרים
בלוג ניהולי/מקצועי/אישי
היתרון- מיצוי תכונות היישומים לשיתופיות מוגברת; חיבור להרגלי המשתמשים בעולם האישי.
ד. תפיסה
הסבר- מימוש תפיסת הרשתיות, מימוש תפיסת הדמוקרטיה ויתר התפיסות שבבסיס המדיה החברתית (ראו מאמר בנושא- Web2.0 והשלכותיו על ניהול הידע הארגוני)
דוגמאות- ניווט רשתי סדור בין מסמכי הארגון (ראו הניווט מימין)
היתרון- מימוש תפיסת ה WEB2.0 של אדם במרכז, רשתיות ועוד; ומינוף השיתופיות בהתאם.
מאמר זה נכתב ב- 2012. סביר להניח שעוד מספר שנים, כולם כבר יחיו וינשמו מדיה חברתית ולא יהיה צורך בפתרונות מדורגים. אך עד אז, עוד ארוכה הדרך.
יש הרבה עבודה עד אז; כדאי להתחיל.