לא יכולתי להתאפק. ראיתי שDAVID GURTEEN מופיע בכנס וקבעתי איתו פגישה של שעה (שהתארכה מעבר לכך) לדיון משותף על ניהול ידע.
GURTEEN הנו יועץ עצמאי שידוע בזכות טיוליו בעולם להנחיית סדנאות קפה-ידע והרצאות בכנסים, ובין לבין הוא מייעץ לארגונים.
הפגישה המקדמית וההכרות פנים אל פנים החלה בבוקר כאשר הצגתי את עצמי. התגובה היתה חמה ולבבית ולא אחת המייצגת אירופאי, על אחת כמה וכמה אדם אנגלי קר. להיפך; או כי הוא כזה, או כי ניהול הידע וחשיבות השיתוף והאמון הפכו אותו לכזה, הוא לא רק הכיר לי את כל מי שמסביב, אלא ישר פנה בשאלה מפתיעה: ולחבק אותך אני יכול? הוא הפך אותי למכרה ותיקה כשבקושי הכיר אותי ונפל על צווארי כמוצא ידיד ותיק קרוב.
בצהריים נפגשנו לשיחה. השאלה שהכי הטרידה אותי נגעה לעולם ה- KM2.0.
מה באמת מיישמים מתוך עולם ה- WEB2.0 בארגונים?
האם בכלל? ואם כן, האם נופלים למלכודת של בניית WIKIPEDIA ארגונית, יישום שנתקלנו בו בארץ, אך מועטים המקרים בו יישום כזה מוצדק מבחינת תרומתו לארגון והתועלת אותה משרת?
אילו יישומים מקובלים יותר? ואילו הנם מתאימים אולי לעולם החיצוני ופחות לעולם הארגוני?
GURTEEN חשף את העובדה, שלמרות שהוא אוהד גדול של פתרונות WEB2.0 הוא רואה אותם מעט מאד בארגונים. בהרבה ארגונים הוא רואה התנסויות קטנות, אך מועטים הארגונים המיישמים פתרון סדור, ועל אחת כמה וכמה, כפתרון לצורך עסקי.
דווקא ממסעותיו בעולם למד שההודים מבינים את עומק הרעיון ומשמעותו יותר ממקומות אחרים. הוא לא ידע אם אכן היישום בפועל בהודו רחב, כעומק ההבנה או בכלל.
ניסיתי להבין איפה הפוטנציאל לדעתו.
בתחילה התחמק בטענה שלעולם אסור לחשוב ברמת פתרונות, אלא צריך להתמקד בצרכים ולהתאים בכל מקרה פתרון לגופו. סיפרתי לו על הגיגי החיוביים לגבי WIKI, רשתות חברתיות וענן תגיות ואלו הפחות חיוביות לגבי Twitter ובלוגים.
GURTEEN דווקא מאמין בהצלחה של שני כלים אחרים מדעתי: RSS Feeder ו- Twitter . היות ושני אלו, כך הסכמנו, תשתיתיים ולא עונים לרוב על צרכים עסקיים מוגדרים, הסכמנו שהסוגיה מחייבת עד חשיבה: גם בכלל וגם לגבי שימושים עסקיים אפשריים של רשתות חברתיות ו- WIKI (מעבר למה שאנחנו מכירים בארץ...).
GURTEEN אגב נתקל במספר ארגונים שהחליטו להתנסות או ליישם פתרונות WEB2.0 בתוך הארגון, אך ברחו כמו מאש ממושג ניהול הידע.
עיקר השימוש שיש לארגונים הנו מחוץ לארגון, בעולם האינטרנט, לצרכים שיווקיים.
דיברנו על בינה עסקית ועל הקשר הפוטנציאלי לניהול ידע. בתחילה GURTEEN ניסה להוביל קו שמדובר בתחום אחר שבו הוא לא מתמצא, אולם כאשר פרשתי בפניו את משנתנו, שמתודולוגיות ניהול ידע יכולות לשדרג מאד את מיצוי הבינה העסקית, הוא התלהב והסכים עד מאד, וכבר החל לראות בעיני רוחו גם את הסינרגיה בין התחומים, גם בתפיסה זו, וגם כאשר הנתונםי והידע מונחים יחדיו לפתחו של מקבל ההחלטות.
הזמן חלף במהירות והיינו צריכים לסיים. ניסיתי ללמוד מ- GURTEEN על מגמות שהוא צופה בניהול ידע- לאן פנינו מועדות. לא היתה לו תשובה סדורה. אין שום מגמה משמעותית שהוא רואה כעת. יתר על כן, הוא מעט פסימי. אם תפיסת ניהול הידע לא תשתנה ולא יתחילו לחשוב באופן ממוקד על צרכים עסקיים ופתרונות בהם ניהול הידע הנו רק כלי ולא מטרה בפני עצמה, יתכן ונפשוט את הרגל ונצטרך להפסיק לדבר על ניהול ידע.
שיחה מרתקת? מאד.
ובסיומה, עוד אנקדוטה. ביררתי עם GURTEEN האם הוא דובר עברית או שנרשם בטעות לפורום ניהול הידע הישראלי (הוא רשום באתר- ניתן לבקר ולהתרשם). התשובה הכפולה היתה- לא. הוא לא דובר עברית וההרשמה לא היתה שגיאה. הכיצד?
GURTEEN פשוט משתמש בשירותי ה- GOOGLE TRANSLATE ומגיע לכל דף בעולם שנראה לו מעניין. לא יכולתי להתאפק והזמנתי אותו לבקר באתר של חברת ROM. בטוחני, שעד כתיבת שורות אלו, הוא כבר הספיק לחרוש את האתר לאורכו ולרוחבו.
סיכומה של שיחה: אכן מדובר באדם מיוחד ולא בכדי הוא הפך לדמות מרתקת בעולם ניהול הידע בעולם.
קבענו לשמור על קשר ושמחתי להפוך לעוד דמות ממכריו. נראה איך ולאן עוד תתפתח חברות זו.
מבטיחה לעדכן.